התפתחות בפרשת הסחיטה בלאומי קארד: פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום (חמישי) לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד אלירן רוזנס, תושב העיר בן 30, עובד לשעבר בחברה, בגין עבירות של סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע ועוד שורה של עבירות נוספות. לרוזנס מיוחסת עבירה נוספת שלא הותרה לפרסום.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מכתב האישום עולה כי בטרם עזב את חברת האשראי החליט לנקום בה מכיוון שלא קיבל קידום, וגנב את מאגר הנתונים שלה על ידי העתקתו במטרה להפיק ממנו רווח כספי. יחד עמו נאשמים שני עובדי חברה נוספים, כבני 30 בכך שסייעו לו לבצע חלק מהעבירות.
בכתב האישום מפורט כיצד רוזנס העתיק מידע של יותר ממיליון לקוחות לאומי קארד, ויותר משני מיליון כרטיסי אשראי, תוך ניצול ההרשאה שהייתה לו לגשת למאגר כעובד החברה. לאחר העתקת המאגר, ניסו רוזנס וזיו לקבל במרמה בדרכים שונות מלאומי קארד כרטיסי אשראי של הלקוחות בצירוף קוד סודי ולמשוך באמצעותם מיליוני שקלים.
רוזנס וזיו נאשמים עוד, כי קשרו קשר לסחוט את בנק לאומי ואת חברת הבת, לאומי קארד. לשם כך ובמטרה להקשות על איתורו, טס רוזנס לתאילנד, ובאמצעות חשבון דואר אלקטרוני פיקטיבי הודיע להנהלת בנק לאומי שהוא מחזיק במאגר מידע של הבנק, הכולל פרטים על אודות 1.5 מיליון לקוחות הבנק, ומעל 100 שדות נתונים על אודות כל לקוח. הוא איים כי אם לא יגיעו עמו להסדר, במסגרתו ישולמו לו שלושה מיליון דולר תמורת השבת המאגר וגילוי פרצת האבטחה, יפרסם את המאגר או ימכור אותו דרך כלי התקשורת.
בחודש נובמבר נעצרו שמונה מעובדי החברה - שבעה מהם בישראל - שעל פי החשד עומדים מאחורי ניסיון הסחיטה הגדול. הפרשה החלה כשהודעה נשלחה בדואר אלקטרוני דרך "דארקנט" (רשת אנונימית) להנהלת החברה מרוזנס, שטען שהעתיק בעבר קבצים רגישים למחשבו האישי - ודרש כופר עבור אי פרסומם או מכירתם לגורמים שונים.
בחברה פנו מיד למשטרה, שם הועברה החקירה לידי יחידת הסייבר של להב 443. בשלב הראשון פעלו החוקרים על מנת לאתר את הקבצים ולעצור את האיום הנשקף ללקוחות, ובהמשך על מנת לאתר את החשודים עצמם. במקביל פעלו במשטרה לנטרל מערכת הגנה שפיתח החשוד, שנועדה להפיץ את המידע באופן אוטומטי אם דרישותיו לא ייענו.
בפתח הדיון בעניינם ביקש נציג יחידת הסייבר של המשטרה מהשופט לפנות את העיתונאים מהאולם ולקיים את הדיון בדלתיים סגורות, זאת בטענה כי חומרי החקירה הם בגדר מידע מסווג. בתגובה, הפנה אותו השופט לאתרי החדשות ברשת, שם קרא לדבריו על כל פרטי הפרשה. בסופו של דבר דחה השופט את בקשת המשטרה, בנימוק שהם אינם יכולים לטעון לחיסיון חומרים כשהמידע הרגיש מודלף לעיתונאים מתוך חדרי החקירה.