איש העסקים ארקדי גאידמק הגיש בצהריים תלונה במשרדי היחידה הארצית לחקירת פשעי הונאה (יאח"ה) נגד איש העסקים לב לבייב, זאת על רקע פרשת עסקי היהלומים באפריקה. את דבריו העברנו בשידור חי כאן באתר.
בתביעה שהגיש לאחרונה בלונדון טען גאידמק כי לבייב לא שילם לו עמלות ודיבידנדים עבור הכנסות מהסחר ביהלומים שביצעו באנגולה ובזאיר מאז שנת 2004. גאידמק טוען כי ערך הנכסים הללו עומד על כ-2 מיליארד דולר, סכום אותו הוא דורש מלבייב.
בתצהיר שהוציא לתקשורת מסר גאידמק: "בשנת 1999 אני, ארקדי גאידמק, בשיתוף עם רשויות מדינת אנגולה, הקמתי שיטה חדשה ליצוא יהלומים מאנגולה. מרגע שהמבנה המסחרי ליצוא היהלומים הוקם, הזמנתי את לב לבייב לנהל את חלקי במבנה המסחרי המוזכר לעיל, במסגרת הסכמים בכתב ובעל-פה הכוללים חלוקה שווה של הרווחים".
"לבייב, ביחד עם שותפו ברל לזר, המכונה הרב הראשי של רוסיה, הסתירו בזדון את דבר קיומו של החוזה הכתוב", ממשיך וטוען גאידמק. "לאחר מכן הם השתמשו במירמה בהשלכות הרדיפה הפוליטית כנגדי בצרפת, וארגנו מסע השמצות כנגדי בתקשורת וכן גינויים שקריים כנגדי מול רשויות מדינות שונות בעולם - וכל זאת במטרה לקחת ממני במירמה את רווחיי המשמעותיים, שהצטברו במשך 12 שנה למיליארדי דולרים, מעסקים שונים הקשורים באנגולה".
"יתרה מזאת", טוען גאידמק, "לבייב פעל בשיטות של עדות תחת שבועה, מירמה וסחיטה כנגדי, וניסה להימנע מהמשפט שנקבע בבית הדין הגבוה בלונדון בתביעה שהגשתי נגדו במטרה להגן על זכויותיי.
"מעשיו של לבייב יכולים להיחשב פליליים, לכן הגשתי נגדו תלונה פלילית במשטרת ישראל".
הרקע: סכסוך בין שותפים לשעבר
גאידמק ולבייב היו פעם חברים ושותפים עסקיים. בראשית שנות ה-2000 החזיק גאידמק בכ-15% מאפריקה ישראל. גאידמק רכש אז באמצעות חברה זרה כ-5% מהחברה, ולאחר מכן רכש מלבייב 10% נוספים תמורת 56 מיליון דולר. באותה תקופה לערך נקשרו שמותיהם של גאידמק ולבייב בעסקי יהלומים ביבשת אפריקה, ונקשרו במיזם העסקי למכירת יהלומים ASCROP.
בעבר אף פורסם כי גאידמק היה זה ש"הכניס" את לבייב לפעילות כריית היהלומים באנגולה. אלא שתקופה קצרה אחר-כך הם נפרדו. גאידמק הסתבך אז בחקירה פלילית בצרפת סביב פרשת "אנגולה גייט" - אשר ברוב העבירות שיוחסו לו בה הוא זוכה בינתיים - ומכר את אחזקותיו באפריקה ישראל ללבייב, ברווח זעום.
בסוף אפריל 2011 הגיש גאידמק תביעה בלונדון נגד לבייב על כך שלא שילם לו עמלות ודיבידנדים עבור הכנסות מהסחר ביהלומים שביצעו באנגולה וזאיר מאז 2004. מאחר שלטענת גאידמק הוא קיבל תשלומים חודשיים ממוצעים של כ-3 מיליון דולר מלבייב בין השנים 2000 ל-2003, העריך גאידמק כי ערך הנכסים עומד על כ-2 מיליארד דולר.
הסכסוך עוסק ביחסיהם העסקיים של השניים בחברת מכירות היהלומים ASCROP, שפורסם כי שייכת גם לממשלת אנגולה ולחברת "יהלומי אומגה" הבלגית.
לבייב: "גאידמק לא ראוי לתגובה רצינית"
גאידמק טען בתביעה כי הוא מחזיק בפועל 24.5% מהחברה, וכי המעורבות שלו נשמרה בסוד. זאת, טען, לאחר שהוסכם כי "התפיסה הציבורית של לבייב כבעלים וכבעל הנכסים הרלוונטיים היא למטרות נוחות בלבד". לבייב, מצדו, נלחם בטענות הללו, וכינה אותן בעיתון בריטי כ"מבישות ופוגעניות".
במארס 2006 שלח עו"ד רונאל פישר, אז פרקליטו של גאידמק, מכתב בנושא ללבייב. "בדעת מרשי", כתב פישר, "לפנות לרב הראשי של יהדות רוסיה, כבוד הרב ברל לזר, ולבקשו להעביר לידינו העתק ההסכם שהופקד בידיו על-ידיך ועל-ידי מרשינו בעניין השותפות ביניכם בעסקאות יהלומים באנגולה ... השותפות בחלקים שווים של מרשינו עמך באנגולה נוגעת אף לכל עסקה אחרת שבוצעה באנגולה. הנך נדרש עוד להעביר לידינו על-אתר כל מסמך, דוח כספי ומידע אחר הנוגע לעסקאות אחרות שבוצעו באנגולה ב-6 השנים האחרונות".
יום קודם לכן, ב-28 בפברואר 2006, פורסם כי ממשלת אנגולה ביטלה הסכם עם גאידמק ליצוא יהלומים, בשל חשד לחריגה מההסכם. לאחרונה זכה גאידמק לניצחון ביניים על לבייב, כאשר בית משפט בלונדון דחה את בקשת לבייב לדחות על הסף את תביעתו של גאידמק.
מקבוצת לבייב נמסר בתגובה כי "ככל הנראה גאידמק אינו בוחל בכל אקט הזוי ותיאטרלי על מנת ליצור מצג בפני נושיו הרבים כי הוא פועל כדי לקדם, כביכול, תביעת בת תוקף כנגד מר לבייב. בנסיבות אלו אין גאידמק ראוי לכל תגובה רצינית. אדרבא, יוסיף וינקוט בכל הצעדים הללו אשר אין בהם אלא כדי לבזות אותו עצמו ולהעמידו באור נלעג ומגוחך".