אם נראה לכם שהרחובות בישראל הפכו להיות מסוכנים יותר בשנים האחרונות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יכולה לחזק אצלכם את התחושה הזו. במסמך שפרסמה הלשכה בשיתוף עם משטרת ישראל הסוקר את פעילות המשטרה בין השנים 1999 לשנת 2008, עולים נתונים מדאיגים על עלייה במספר תיקי האלימות. אם לא די בכך, האזרחים מביעים חוסר שביעות רצון מסוים מתפקודה של המשטרה.
מנתוני המסמך עולה כי בשנת 2008 נרשמו יותר מ-16 אלף עבירות של תקיפה חמורה, עלייה של כ-14% לעומת שנת 2009. עוד עולה כי מספר מקרי הרצח ב-2008 היה 171, ובנוסף נרשמו 231 ניסיונות לרצח. למרות האלימות הגואה, מספר תיקי החקירה שנפתחים מדי שנה נמצאים במגמת ירידה. בשנת 2008 נפתחו על ידי המשטרה כ-420,000 תיקי חקירה, ירידה של כ-20% לעומת השנים 1999-2004 בהן נפתחו כחצי מיליון תיקי חקירה מדי שנה.
מחצית מתוך 420 אלף תיקי החקירה שנפתחו ב-2008 היו עבירות רכוש כמו גניבה ופריצה לבתים. כרבע מהתיקים היו עבירות על הפרות חוקי הסדר הציבורי כמו הפגנות בלתי חוקיות, ורק כאחוז אחד מן העבירות בשנה זו היו עבירות מין. בתיקי החקירה הללו נחקרו כ-150 אלף חשודים, כאשר אחד מכל עשרה חשודים היה קטין.
מקום טוב באמצע
בסקר נבדקה גם השאלה מי יותר מרוצה מתפקודם של כחולי המדים: הגברים או הנשים? על פי הנתונים, מתברר כי הנשים הן אלו שמרוצות יותר מהגברים בכל הקשור לתפקוד המשטרה. 70% מהנשים הביעו שביעות רצון גבוהה בנוגע לתפקוד המשטרה בתיקי אלימות, לעומת 38% בלבד מהגברים. למרות זאת, במשטרה עדיין לא יכולים להיות מרוצים מכיוון שמהממוצע בין המינים נובע כי כ-70% מהישראלים לא מרוצים מתפקודה הכללי של המשטרה.
הנתונים הושוו גם לנתוני הפשיעה בעולם המערבי. ולמרות אי שביעות רצונם של הישראלים מהמשטרה, אפשר להבחין מהנתונים כי אנחנו נמצאים במקום טוב באמצע מבחינת שיעור התיקים שנפתחים. בישראל נפתחים 61 תיקי חקירה לכל אלף בני אדם, במקום הראשון נמצאת דווקא מדינה שנחשבת לפחות בעינינו הישראלים לשקטה, שבדיה, שם נפתחו בשנת 2007 142 תיקי חקירה לכל 1,000 תושבים. המדינה בה נפתחים הכי פחות תיקי חקירה היא יוון, שם נפתחים על כל 1,000 איש כ-40 תיקי חקירה בלבד.