"אלי היה קורבן של בתי המשפט לענייני משפחה וגרורותיהן" - כך כתבה חגית כהן, אחותו של אלי גור שהשליך ביום רביעי את שני ילדיו, יהב (5) ועדן (4) מהקומה ה-11 בבניין מגורים בתל אביב. "'פקידות סעד', עובדות סוציאליות מהישוב בת חפר ו'הצדק' בבתי הדין בארץ ערער את נפשו של אלי", האשימה האחות בעמוד הפייסבוק.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"צריך לעשות פה בדק בית טוב ורציני כדי לבדוק מה קרה פה", הוסיפה כהן וכתבה: "הפכו את אלי לקורבן של הפרקטיקות הידועות של עורכי הדין: תלונות שווא על אלימות כדי ליצור 'רושם', תלונות שווא על איומים ברצח כדי להשיג רווח אסטרטגי במשפטי הגירושין, אי מתן זכות ביקור לאב בצורה אוטומטית והפיכתו לאסיר פיננסי".
כהן טענה בסטטוס שכתבה, כי איש במערכת הרווחה לא הבחין במצבו הנפשי של גור. "הטירוף הרצחני והאלים שאלי נקלע אליו עד שוויתר על חייו ולקח איתו גם את חיי ילדיו, שכל כך אהב, הטירוף הזה לא התחיל אתמול משהו גרם לו להתרחש, ואותו משהו היה שאיש במערכת לא הקשיב לאלי, איש לא ראה את המצוקה הענקית שאלי נקלע אליה, כולם היו עסוקים (ועדיין) רק לעטוף את רונית (אמם של הילדים) באהדה וחמלה".
"אלי חשב שהרג את רונית ולכן ביצע את המעשה"
"למיטב זכרוני רונית קראה לאלי אהוב", ציינה כהן, "היא אף פעם לא קראה לו בשמו. רק אהוב. אישה מוכה ומאוימת לא קוראת לבעלה 'אהוב'".
"להבנתו, אלי הרג את רונית לאחר שנתן לה אגרוף", הוסיפה כהן, "נכנס ללחץ, לקח את הילדים ונס מן המקום כשהוא בטוח שהוא הרג אותה. במנוסתו, ומתוך הלחץ הרב שהיה שרוי בו, לא היה לו למי לפנות כי הוא ידע שכל הממסד נגדו. בצר לו חשב אלי 'אני אלך לכלא לכל חיי, אשתי כבר בין המתים ומה יהיה על ילדיי? יתפזרו במשפחות אומנה? לא יקום ולא יהיה ילדי לא יישארו אחרי כדי לסבול אם כך מוטב שאטול את חיי וחייהם גם יחד וכך לא יסבול איש'".
עורכת הדין אורלי יעקב, המייצגת את רונית גור מסרה בתגובה כי "מניסיון, אישה מפוחדת תקרא למפלצת בכל שם בכדי להגן על ילדיה. גם הילדים קראו לו אבא. למצער זה לא הספיק. צר לנו שמנסים להצדיק רצח כה מתועב שהדעת אינה תופסת. גינוני אהבה אמיתים או שקריים מעולם לא הוכרו כמעשים פלילים שיכולים להצדיק איזשהו אלימות. לא זכור לי מקומם בעשרת הדברות. מה גם שיכולים להאמר בימים שבהם היה בצד השפוי שלו או שהפחד ממנו שיתק אותה (את רונית) וידעה מה ירגיע אותו. חבל שמישהו קרוב ככל יהיה עוד חושב לצדד במעשה".