בזמן שעמד בראש הצוות שחקר את פרשת מעונות ראש הממשלה ב-2015 - רב פקד אבי רוטנברג גם ניהל קשר זוגי סודי עם ג'ודי ניר מוזס שלום. הימים ימי בחירות ומוזס היא בעלת מניות ב"ידיעות אחרונות", שמנהל אז מלחמת עולם נגד נתניהו. אבל זו רק ההתחלה: בהמשך ייחשף רוטנברג גם לחומרי החקירה בתיק 2000, ולהקלטת השיחות בין ראש הממשלה נתניהו לבין אחיה של מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות. בכירי המשטרה הסתירו ממח"ש את הפרטים ובפרקליטות סיכלו את החקירה - בנימוק שהיא תסייע לנתניהו במאבקו הציבורי. אלו הפרטים המלאים שנחשפו הערב (שני) במהדורה המרכזית
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בכירים במערכת אכיפת החוק העבירו בימים האחרונים למבקר המדינה תלונה הנוגעת לתיקי נתניהו שמגובה בעדויות ומסמכים רבים. הטענות: במערכת אכיפת החוק טייחו חשדות לפלילים מצד חוקרים בתיקים. תחילתה של הפרשה בשנת 2015. במשך שנה וחצי, בזמן שגיבש את התיק נגד שרה נתניהו בפרשת המעונות והמליץ להעמיד אותה לדין, הסתיר רב פקד אבי רוטנברג ממפקדיו את הקשר הזוגי שניהל עם ג'ודי ניר מוזס שלום. הקשר העמיד אותו בניגוד עניינים - שרק הלך והעמיק.
בתחילת 2016, בסודיות מוחלטת, נחתו במשטרה הקלטות הסתר של ראש הממשלה נתניהו ומו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, שיהפכו בהמשך ל"תיק 2000". על רקע השמועות שהתחילו להישמע במסדרונות על זוגיות של רוטנברג עם אחותו של המו"ל החשוד, במשטרה התלבטו אם לשתף אותו בפרטי חומר הנפץ.
מפקדו של רוטנברג, מומי משולם, כתב אז: "לפני מספר חודשים סיפר לי מישהו ששמע על רומן המתנהל בין רפ"ק רוטנברג לג'ודי ניר מוזס. משיחות כלליות הבנתי ממנו שהוא חי עם אשתו. הוא ציין שהוא בהחלט יכול לנהל את התיק הנדון (תיקי נתניהו). שאלתיו אם ישנן סיבות נוספות שבגינן יכולה להיות בעיה מבחינתו לנהל את התיק - והנ"ל השיב בשלילה".
רוטנברג הפך לשותף סוד בהקלטות נתניהו מוזס. חודשים אחר כך התגלה לצמרת המשטרה שרוטנברג לא ממש סיפר את כל האמת. ראש יאח"ה, כורש ברנור, כתב: "קראתי היום לנדון למשרדי. שאלתי אותו אם יש לו היכרות וקשר לג'ודי ניר מוזס - והנדון השיב בחיוב. בהמשך שוחחתי עימו ארוכות על ההיבטים הפסולים בהתנהגותו ועל הנורמות המצופות מקצין משטרה".
אבל כאן זה נגמר. מפקד להב 433 רוני ריטמן, מי שטען שנתניהו תפר לו תיק על הטרדות מיניות בגלל פרשת המעונות, הסתיר את המידע - שיכול היה לסייע לזוג נתניהו. בתוך יממה הוא סגר את הפרשה בלי לדווח למח"ש. הוא כתב אז: "סיכמתי שכורש ישוחח בדיסקרטיות עם רפ"ק רוטנברג ויציע לו לעבור בהסכמתו לתפקיד אחר. בנוסף תירשם לנדון הערת מפקד".
ההסתרה כנראה הייתה נמשכת לנצח, אלא שכעבור שנה וחצי הגיעה אשתו של רוטנברג למשרדו של ראש אגף החקירות, מני יצחקי. ברשותה היו פרטים על הקשר האישי – והיא הודיעה ליצחקי, כך לפי פרוטוקול הפגישה, שהמידע הנפיץ בדרך לתקשורת. רק אז, כשצמרת המשטרה הבינה שהמידע עומד להתפרסם בתקשורת - ובניסיון "לכסתח" את העניין - נזכר מני יצחקי למלא את חובתו ודיווח על החשד למחלקה לחקירות שוטרים.
במח"ש הזדעזעו מההסתרה ומניגוד העניינים וקבעו כי אין מנוס מחקירה. "קם החשד", קבעו במחלקה לחקירות שוטרים, "כי החשוד טיפל תוך ניגוד עניינים בחקירת רעיית ראש הממשלה וראש הממשלה, ובפרט בנוגע לחקירת נתניהו בעניין קשרים אסורים עם נוני מוזס, אשר בצוותא עם אחותו מכהן כבעל השליטה בעיתון ידיעות אחרונות".
במכתב גם ציינו אנשי מח"ש את המתיחות הידועה בין משפחות נתניהו ומוזס - והעירו כי קרוב לוודאי שרוטנברג ידע עליה. צוין כי יש אינדיקציה להסתרה מכוונת מצדו של הקצין, ש"היה מודע לעניין האישי של הגברת מוזס בתוצאות החקירה ובאופן ניהולה, והציב את עצמו בניגוד עניינים מובהק". מח"ש קבעה: "לטעמנו יש לבדוק את נקודות ההשקה בהן החשוד היה אמון על חקירות משפחת מוזס ונתניהו שעה שקיים קשר רומנטי כזה או אחר עם הגברת מוזס". עוד נאמר כי "עוצמת ניגוד העניינים ומידת הסטייה מן השורה של החשוד מתעצמת, ועלולה לעלות לכדי עבירה פלילית של הפרת אמונים".
ראשי הפרקליטות סיכלו את החקירה, הנימוק: היא תסייע לנתניהו במאבקו הציבורי
אבל כשפנה ראש מח"ש אורי כרמל לבקש אישור לחקירה מפרקליט המדינה שי ניצן ומהמשנה שלו מומי למברגר, הוא נתקל פתאום במשיכת רגליים ובחוסר רצון. למברגר כתב: "עוד בטרם נתקדם שאלה מקדמית, ידעתי גם את פרקליט המדינה בעניין והדברים על דעתו: ככל שהחוקר נוקט בפעולות לטובת אותו חשוד כי אז אין ספק שמדובר בעבירה. אך אם אין כל אינדיקציות לכך?".
למעשה, בכירי הפרקליטות טענו כי למרות ניגוד העניינים, אין מקום לחקירה - כיוון שלא הוכח שרוטנברג פעל לטובת האינטרסים של ג'ודי. אך אז מגיעה הפצצה במכתבו של למברגר: "הערה אחרונה: אני לא רואה מצב בו בעת הזאת מח"ש נכנסים לבדיקת חומרים בתיק 2000. מסיבות מובנות".
ואלה הסיבות - באותם ימים ממש, במהלך 2018, החריפה המתקפה של נתניהו על המשטרה לקראת פרסום ההמלצות בתיקיו. תיק אלפיים היה אז תיק הדגל. למברגר אסר על מח"ש לחקור חשדות לכשלים, מחשש שהדבר יעניק לנתניהו נשק ציבורי רב עוצמה.
מח"ש התעקשה לחקור, אבל אז, באמצע 2018, התחלף ראש מח"ש. אורי כרמל הלך הביתה - והפצצה המתקתקת הונחה על שולחן מחליפתו, קרן בר מנחם. אלשיך וניצן נלחמו לטובת מינויה, בתקווה שהיא תהיה נוחה בהרבה למשטרה. ראש מח"ש החדשה לא אכזבה: היא עיכבה את ההחלטה בתיק חודשים ארוכים למרות הפצרות מצד הכפופים לה. בסוף החליטה לסגור אותו.
אפילו בנימוקי הסגירה שנכתבו יש עדות לחשדות פליליים נגד החוקר רוטנברג ונגד מפקדיו, ריטמן ויצחקי: "יש תשתית לחשד שרפ"ק רוטנברג עבר עבירה פלילית של ניגוד עניינים. גם נגד ראש להב וראש אח"מ עולה לכאורה חשד ראשוני לביצוע עבירה של שיבוש מהלכי חקירה".
אך סיבת הסגירה שנכתבה: "על כל פנים הם אינם עוד שוטרים ועל כן אין עניין ציבורי בפתיחה בחקירה במישור הפלילי". כזכור, הסיבה שהמעורבים כבר הספיקו להשתחרר משירות - היא הסחבת בטיפול בתיק.
ממשרד מבקר המדינה נמסר: "הפנייה התקבלה היום ונבחנת כעת על ידי מבקר המדינה, בהתייעצות עם גורמי המקצוע במשרדו".
אבי רוטנברג מסר בתגובה: "כל בר דעת המכיר את האופן שבו מתנהלות חקירות, יודע שהן לא מנוהלות על ידי חוקר אחד, אלא על ידי מערך שלם מפוקח ומבוקר. אין ולא היה שום קשר בין ההיכרות עם ג'ודי ניר מוזס לבין אופן החקירה שנוהלה ללא אג'נדה. הטענה שנחשפתי לחומרי תיק 2000 היא שקרית מיסודה. מעולם לא נחקרתי בעניין במח"ש, ככל הנראה בגלל מופרכות הטענות. זהו פייק ניוז המהווה חלק ממאבק שאני לא צד בו".
תגובת מח"ש: "הטענות כנגד מנהלת מח"ש מופרכות ושקריות. בעניין רוטנברג הוצגו חוות דעת של פרקליטים זוטרים שהמליצו לפתוח בבדיקה (ולא בחקירה). מנהל מח"ש דאז נמנע מלהכריע בעניין. סמוך לכניסתה לתפקיד הובא העניין בפניה, והיא העבירה אותו לבחינה בה נשקלו כלל חוות הדעת שנכתבו בנושא, ובסיומה החליטה לגנוז את התיק. היא ודאי לא עיכבה את הטיפול בתיק, אלא טיפלה בו מיד עם הבאת העניין בפניה".
תגובת הפרקליטות: "בתגובה לפרסום בחדשות 12 נבקש להבהיר, לאחר בדיקת הדברים, כי הכתבה כולה מגמתית, מסולפת ומוציאה דברים מהקשרם. בתמצית: בניגוד לנטען, קצין המשטרה רוטנברג כלל לא היה מעורב בחקירת תיק 2000; החלטות החקירה בתיק 2000, כמו גם ביתר תיקי ראש הממשלה, התקבלו משיקולים ענייניים בלבד של בירור האמת; כך למשל בתיק אחר, בו לא היו ראיות שקשרו את ראש הממשלה לחשדות, הוא גם לא נחקר כחשוד; הטיפול של מח"ש בתלונה בעניין רוטנברג נעשה אף הוא משיקולים ענייניים בלבד - ההחלטה נומקה בספק בדבר קיומו של חשד לעבירה פלילית; פרקליט המדינה לשעבר לא "גונן" על מפכ"ל המשטרה לשעבר מטעמים הקשורים לחקירת תיקי נתניהו. זוהי הצגה מניפולטיבית של העובדות".
"אין לנו אלא להצר על האופן בו הוצגו הדברים ונבקש להעמידם על דיוקם: בניגוד גמור לנטען בכתבה, החוקר בדימוס רוטנברג כלל לא היה מעורב בחקירת תיק 2000, בו נאשם מר נוני מוזס. למעשה, הוא עזב את היחידה החוקרת בחודש יוני 2016, כחצי שנה טרם החלה חקירת הפרשה, בשלב בו נגבתה רק עדות מקדמית ראשונה ויחידה, שאינה עדות של מי מהחשודים בתיק, ואף בה הוא לא נמנה על צוות החוקרים. למעשה די בכך כדי לשמוט את עיקר הבסיס מן הפרסום".
"יצויין, כי עניינו של רוטנברג פורסם עוד בשנת 2017 על ידי העיתונאי רביב דרוקר. חוות הדעת שצוטטה על ידי הכתב, שלפיה יש כביכול מקום לפתוח בבדיקה (ולא בחקירה, כפי שפורסם) בעניינו של רוטנברג, היא חוות דעת ראשונית בלבד. בחוות הדעת עצמה הובהר כי כלל לא ברור מהו חלקו בחקירת פרשה 2000 (ואכן כאמור לא היה לו בה כל חלק). לאחריה נכתבו עוד חוות דעת שונות".
"הקביעה בכתבה כאילו במח"ש "קבעו כי אין מנוס מחקירה", היא כוזבת. כל שהוצע הוא לקיים בדיקה להבהרת העניין בהיותו "מעורפל". בשום שלב לא הומלץ על פתיחה בחקירה על ידי מי ממנהלי מח"ש דאז".
"בהמשך, במסגרת חוות הדעת המסכמת הומלץ על גניזת התיק. המלצה זו כללה התייחסות לפרישתו של השוטר מהמשטרה, לצעדים הפיקודיים שננקטו בעניינו עוד קודם העברת העניין לבחינת מח"ש, לעובדה שלא נמצאו אינדיקציות הקושרות אותו להשפעה כל שהיא על החקירה, וביחס לספק הממשי בדבר קיומה של עבירה פלילית בעניין זה. מנהלת מח"ש קיבלה המלצה זו על דעת המשנה לפרקליט המדינה".
"נציין, כי אף לו היה מדובר על מי מבין החוקרים בתיק 2000, הרי שמדובר בתיק בו היו מעורבים חוקרים רבים, המלווה ע"י בכירי המשטרה והפרקליטות וממילא ספק אם יש לו יכולת השפעה של ממש. מכל מקום, כאמור החוקר רוטנברג כלל לא היה בצוות החקירה".
"נדגיש, כי בניגוד לנטען בכתבה, עיון בהחלטת הגניזה מעלה כי ההחלטה שלא לפתוח בבדיקה או חקירה בעניין התקבלה במנותק לחלוטין משיקולים הנוגעים לתיק 2000, בו ממילא החוקר רוטנברג כלל לא היה מעורב. הסיבות היו מקצועיות, ענייניות ואין כל ממש בטענות הקונספירטיביות שנטענו בכתבה גם בהקשר זה".
"באשר למייל ה"סודי" כביכול של פרקליט המדינה דאז שי ניצן, למנהל מח"ש דאז, אורי כרמל. אין מדובר כלל במייל "סודי", אלא בהתכתבות פנימית בין מנהלים שצוטטה למרבה הצער באופן חלקי ביותר. המייל וההתכתבות כולה עסקו אך ורק בשאלה האם יש מקום שפרקליטות המדינה תתקוף פומבית וחזיתית את מפכ"ל המשטרה, בתגובה להאשמות שהטיח במח"ש. כעולה מההתכתבות, פרקליט המדינה דאז סבר כי יחסים הולמים בין הרשויות אינן עולים בקנה אחד עם התקפות פומביות".
"בהתכתבות אין כל זכר לתיקי נתניהו והקישור בין הדברים הוא מופרך. לראיה גם מנהל מח"ש בתשובתו פירש את השיקולים המערכתיים עליהם דיבר פרקליט המדינה ניצן כנוגעים לצורך לשמור על יחסי הפרקליטות והמשטרה, ולא לתקוף זה את זו בפומבי. באותה העת פרסם פרקליט המדינה דאז הודעה מתאימה המגבה את מח"ש ודוחה את האשמות המשטרה. גם הניסיון לצייר עניין זה כקשור בתיקי האלפים הוא מופרך, תלוש, ומוציא הדברים מהקשרם באופן מניפולטיבי ומצער".
"יודגש, כי המייל של פרקליט המדינה לשעבר כלל לא עסק בשאלה אם האזרח שנהרג היה מחבל או חף מפשע. מכל מקום בהחלטה הסופית על גניזת התיק פרקליט המדינה התייחס לכך וקבע כי קיימות אינדיקציות לכאן ולכאן בנושא זה ולא ניתן להגיע למסקנה ברורה בעניין זה".