יום לאחר חשיפת מקרה הגזענות בשכונה בקריית מלאכי, מגיעה התגובה, כתובת "תג מחיר אתיופי" רוססה על בניין העירייה, שם דווקא קיבלו יחסית בהבנה את הזעם בקהילה האתיופית. "אנו מבינים לליבם של הצעירים שעשו זאת כתגובה על דברי הגזענות שמספר לא קטן ולא מייצג של תושבים, שהביאו בושה לתושבי קרית מלאכי ופוגעים במרקם החברתי והקהילתי המאד מיוחד בעיר. אנו חיים יחד, ותיקים ועולים מהווים קהילה אחת וככזאת נילחם בכל גילוי גזענות מכל סוג שהוא", נמסר מהעירייה.
פרסום מקרה הגזענות אמש עורר זעם אצל כמה מתושבי העיר. כמה מהם החליטו לארגן הפגנה בעיר שתתקיים ביום שלישי בשבוע הבא, נגד תופעת הגזענות. מיכל סיידו, ממארגנות ההפגנה סיפרה בשיחה עם חדשות 2 באינטרנט על התחושות: "מדובר במיעוט, בסך הכל אחוז קטן וגזעני, כששאר העיר מקבלת ללא שום בעיות את הקהילה האתיופית בעיר שבה אחוז קליטת עולי אתיופיה הוא מהגבוהים בארץ. הסיבה לרעש הייתה כי כביכול מדובר בשכונה מבוססת שלא רצו לקבל אותם כשכנים".
הסכם: לא למכור או להשכיר דירות ליוצאי אתיופיה
אמש שידרנו במהדורה המרכזית כתבה שחשפה פנים מכוערות למדי של החברה הישראלית בראשית 2012 - שנגועה, כך מתברר, בלא מעט גזענות. כל דיירי שכונת בר-יהודה שבקריית מלאכי חתומים על מה שהיה עד הערב הסכם סודי עם ועד התושבים, שלפיו נאסר עליהם למכור או להשכיר דירות ליוצאי אתיופיה.
שכונת בר-יהודה מורכבת מארבעה בניינים שבהם מתגוררות יותר מ-120 משפחות. ואכן, עשרות מבין התושבים הצהירו שבהתאם להסכם - לא ישכירו דירות לאתיופים ולא יימכרו אותן להם. בשיחה עם אחד הדיירים שמעוניין למכור את ביתו הוא אמר בבירור: "אני לא מוכר לאתיופים. אתיופי טוב זה אתיופי בקבר. אתיופי הוא יותר גרוע מערבי".
אחרי מסכת ההשמצות והגזענות, המשיך אותו הדייר לגולל את המניע להתנהגותו - בהסבר צורם במיוחד. "כשיגור לידך אתיופי אתה תראה איזה ריח ותבין מה אמרתי", הוא אמר למצלמה - והוסיף: "יש להם ריח כמו של פצצת אטום".
תושב אחר הגדיל להציג הצדקה שונה להחלטה למנוע מאתיופים להתגורר בשכונה: "כשאתה מביא לפה אתיופים ערך הבית יורד וגם ההשקעה שלו. זה סיפור איתם".
שכן קצין - ואתיופי? "גם אם הוא יהיה רמטכ"ל - לא"
על מה שייעלה בגורל תושב שלמרות ההסכם, יחליט למכור או להשכיר דירה ליוצאי אתיופיה, אמר אותו התושב בנחישות: "אין. תובעים אותו. הוא חייב לקבל אישור של הוועד כדי למכור את הבית והוא לא יקבל". הוא גם הדגיש כי הסיבה להדרה נוגעת למוצא בלבד - ואינה פרטנית: כשנשאל מדוע נשלח לביתו קצין צה"ל שהתעניין במגורים בשכונה השיב: "גם אם הוא יהיה רמטכ"ל - לא".
הניסיונות להצדיק את האפליה הגזענית לא נגעו רק לסוגיות נדל"ניות. חלק מהדיירים הביעו חשש כי הימצאותם של יוצאי אתיופיה בין התושבים תביא להידרדרותם לתרבות רעה. "יש פה אתיופי שעובד כגנן. ביקשו ממנו לא לדרוך פה", סיפר תושב המקום - והמשיך להכפיש את בני העדה: "הם אנשים גנבים שעושים רק נזקים. הם יכולים לפתוח פה אוהל באמצע השכונה ולהתחיל לבשל, לשחוט כאן פרות ולעשות את מה שהם עושים שם (באתיופיה).
ריח הגזענות העולה משכונת בר-יהודה בקריית מלאכי לא בא לידי ביטוי רק בהצהרות, אלא גם במעשים. א' ניסתה לרכוש דירה במתחם. הכל היה בסדר - עד לפגישה עם אנשי ועד הבית שבה "נחשף" צבע עורה. "הם נלחצים מזה שתהיה להם דיירת אתיופית", היא סיפרה על השיחה עמם. "אחת אמרה לי את זה בפנים".
ראש העיר קריית מלאכי, מוטי מלכה, הגיב על הפרסום ומסר: "אני רואה זאת בחומרה ומזועזע מהדברים. אם הם יוכחו כנכונים, לא אהסס לתבוע את הדיירים שחתמו על המסמך ולהגיש תלונה במשטרת ישראל".
הסיפור נחשף לראשונה במסגרת מהדורת החדשות של מכללת ספיר.