אלינור רמזרקר רואה את הפינה בכביש בבקעת הירדן בכל פעם שהיא מגיעה לעוד משמרת במשטרה. בפינה הזו נהרג אביה במארב של מחבלים, שירו בו בזמן משמרת הערב שלו, מטווח אפס, לפני כארבע שנים. בעקבות האירוע הזה היא החליטה ללכת בעקבות אביה ולעשות את שירותה הצבאי במשטרה, במה שעשויה להיות הקריירה שלה גם בהמשך.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"הוא גידל אותנו לבד, ההורים שלנו היו גרושים", סיפרה היום אלינור רמזרקר לחדשות 2, "אותי ואת שני אחיי הגדולים. הוא גם עבד במשטרה, וגם חזר לעוד משמרת בבית, בבני אפריים. הוא לא החסיר מאיתנו שום דבר, הוא היה כל מה שאפשר לומר על אמהות ועל אבות - והוא היה שניהם יחד".
באשר להחלטה להצטרף למשטרה מספרת היום אלינור שהיא התבשלה אצלה בשנים שלאחר אובדן אביה. "באותה תקופה לא חשבתי על זה", היא משחזרת, "אבל כשהגעתי לגיל גיוס החלטתי שאני רוצה להתגייס למשטרה". "רציתי להמשיך את הדרך של אבא שלי ורציתי לראות מה הוא עשה כל השנים האלה במשטרה, כשלא היה בבית", המשיכה אלינור והסבירה, "שיראו שכן, יש מי שימשיך אותו".
יחד איתה סיפר היום גם רב סמל מתקדם יניב בן שלוש על מי שהיה חברו ופקודו. "הייתי ראש צוות שלו במשך עשר שנים", סיפר בן שלוש, "ויחד עם זאת חברים טובים. בראש ובראשונה - הדאגה העיקרית שלו הייתה לילדים. אנחנו עובדים באזור השטחים. כל יציאה למשמרת, ולא משנה אם זה בוקר, צהריים או ערב כרוכה בסיכונים שאנחנו מודעים אליהם. לצערנו, חזי שילם על הרצון הזה לעזור - בחייו".
כיום חיה אלינור יחד עם יניב. "ארבעה חודשים אחרי המקרה הזמנו אותה ואת האחים אלינו, לסוף השבוע. אחרי זה אמרה לי אשתי שצריך לשבת לדבר והיא אמרה - אני חוששת שהילדה תלך לאיבוד. אני רוצה לקחת אותה אלינו. היא כבר ארבע שנים אצלנו, בת לכל דבר. כמה שכואב להגיד את זה - הרווחתי ילדה מדהימה".
בן שלוש הוסיף ואמר - "אם חזי היה רואה את אלינור הוא היה מאוד גאה בה - על הדברים שהיא עושה ועל הדרך שבחרה".