בני משפחותיהם של הרוגי אסון ורסאי זועמים על הטקס שהתקיים אמש סמוך לאנדרטה לזכר 23 ההרוגים בקריסת רחבת הריקודים, באולם השמחות בירושלים לפני 12 שנים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"זה היה עלוב, משפיל ומבזה", מחה ירון יצחקי, שאיבד את גיסתו ריקי כהן ובן זוגה מוטי בוטיל. בני הזוג עמדו להינשא חודשיים לאחר האסון. "אנשים איבדו את יקיריהם, את הילדים והנכדים שלהם. היום היחיד שיש למשפחות הללו זה היום הזה - וגם ביום הזה משפילים אותם", אמר בכאב.
אתמול בשעות הערב הגיע ירון יחד עם משפחות בודדות נוספות לאתר, זאת לאחר שלא כל הקרובים כלל עודכנו אודות הטקס. "נזכרו להודיע לנו בדקה ה-90", ציין. גם שי שריקי, שסבו ודודו נהרגו באולם האירועים, הופתע מהנוכחות הדלה: "אפילו אביו של החתן לא ידע על הטקס".
לדברי המשפחות, הטקס נמשך כ-5-10 בלבד וכלל רק את קריאת שמות הקורבנות. "אין כבוד. קבעו שזה היה אסון לאומי ואף אחד לא טרח להגיע - לא מהעירייה ולא מהממשלה", הלין שי. "אחרי זה פשוט קיפלו את הציוד וזרקו אותנו", הוסיף ירון.
"חזרנו 12 שנה אחורה ליום האסון"
כ-30 בני משפחה שכן הוזמנו לאירוע והגיעו לאתר טענו להתנהלות מבישה: "עמדנו על הכביש הראשי כי לא היו כיסאות. בטח שלא מים".
"ישבנו ותפסנו את הראש", אמר ירון בכאב. " הטקס הזה בשבילנו הוא אקמול. אנחנו באים קצת להרגיע את הנשמה, ואתמול זה היה ביזיון. הכאב הזה לא עוזב את המשפחות כל יום ואתמול האירוע המביש הזה החזיר אותם 12 שנה אחורה ליום האסון".
תגובת עיריית ירושלים: "הטקס לציון אסון ורסאי אינו טקס עירוני. הטקס מנוהל מזה שנים על ידי המינהל הקהילתי האחראי לכל הביטי הטקס: הזמנת המשתתפים, תכני הטקס מיקומו ומועד קיומו וכן הזמנת נציגי העירייה. העירייה תומכת בטקס מההיבט הלוגיסטי בלבד בניקיון, דגלול, הגברה וזרי פרחים ובהתאם לדרישה המגיעה מהגורמים הקהילתיים. בניגוד לנטען, לא נעשתה פנייה למחלקת הטקסים עד לפני מספר ימים והמחלקה נתנה סיוע לוגיסטי כפי שהתבקש".
מהמינהל הקהילתי נמסר בתגובה: "אנחנו מזדהים ומרגישים את כאב המשפחות. נשמח בשנה הבאה לקחת חלק בצד המארגן של האירוע בצורה פעילה, בשותפות עם המשפחות - ולא כפי שהיה בטקס הנוכחי, בכפוף לתקצוב עירוני של האירוע".