מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס הגיש בצהריים את הדוח השנתי ליו"ר כנסת ובו הוא חושף שורת ליקויים ארוכה וחמורה ומצביע על כשלים רבים במגוון תחומים: החל מבעיות המשילות הקשות של ממשלות ישראל ועד לנושאים שטורדים את האזרח בחיי היום-יום, בעיקר את האוכלוסיות החלשות.
הדוח, שמוגדר "חסר תקדים בהיקפו", כולל מלבד 61 פרקים עמוסים המשתרעים על כ-2,000 עמודים, גם שלוש חוות דעת שנערכו, על פי פניית הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בנושא מניעת התאבדויות אסירים ועצורים - בעקבות מקרים שקיבלו תהודה רבה בציבור, בראשם פרשת דודו טופז, סוגיית העבודות בהר הבית ופרשת העברת חברות של אהוד ברק לבנותיו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אפליה עדתית בחינוך החרדי
חלק מרכזי בדוח מצביע לינדנשטראוס על חשש לאפליה עדתית בבתי ספר במגזר החרדי ועל כשלים בפיקוח משרד החינוך על תהליכי הקבלה למוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי.
במסגרת הביקורת בבתי ספר בירושלים, בני ברק, בית שמש ומודיעין עילית בדק צוות מבקר המדינה את נושא רישום ושיבוץ תלמידות לבתי ספר לבנות בהתחשב במוצאן ואת הפיקוח על התהליך.
מכסה לספרדיות: ממסמכי האגף לחינוך חרדי בעיריית ירושלים ומדברים שמסקו המנהלים בעיר למשרד המבקר עולה כי יש בתי ספר שרואים במכסת ה-30% מכסה מקסימלית, שמשמעותה שלא תתאפשר קבל בנות ממוצא ספרדי מעבר לכך. "קבלת החלטה לדחות מועמדת בשל מוצאה הספרדי היא בבחינת אפליה על רקע עדתי", נכתב בדוח.
הכניסה לספרדיות בלבד: בביקורים במוסדות החינוך עלה שבין בתי הספר העל יסודיים במגזר החרדי יש מוסדות לבנות ממוצא ספרדי. מנהלת אחד המוסדות בבני ברק הסבירה ששלושת בתי הספר העל יסודיים לבנות המבוקשים ביותר בעיר הם כאלה היחידים שלומדות בהם בנות ממוצא אשכנזי שאורח חיי משפחתן חרדי-ליטאי, ובנות ממוצא אשכנזי שאינן מתקבלות למוסדות הללו - לומדות בבתי ספר בערים אחרות. לדבריה, בתי הספר העל יסודיים האחרים מיועדים לתלמידות ממוצא ספרדי.
דרישת מידע המעיד על מוצא המשפחה: בשאלוני ההרשמה לא נדרשו ההורים לציין בפירוש את מוצאם, אך לעתים נדרשו להוסיף את שם משפחתה הקודם של האם, היכן מתפללים ההורים ובאיזו ישיבה למד האב - בניגוד להנחיות לבתי ספר יסודיים שאוסרות על כך. "סביר להניח שהם נועדו ללמד על מוצא משפחתה ושיוכה החברתי-קהילתי של המועמדת", מציין המבקר.
חשש לאפליה על רקע עדתי במודיעין עילית: עיון ברשימת התלמידות של שני בתי ספר זעירים בעיר מלמד שרובן ככולן נושאות שם משפחה המעיד לכאורה על מוצא ספרדי. עוד נמצא כי העירייה לא הגיבה לטענות תושב מודיעין עילית מנובמבר 2009 - בה העלה גם לפני שר החינוך ומזכ"ל המשרד את הנושא.
"העדויות המצביעות על החשש לקיומה של אפליה על רקע עדתי בבתי הספר שבפיקוח המשרד היו גלויות למשרד והיה עליו לבדוק היטב את הליכי הרישום והשיבוץ בבתי הספר", נכתב בדוח, "משרד החינוך לא קיים פעולת פיקוח ממשית אשר היה בה כדי להבטיח הליכי קבלה שוויוניים ולא עשה את הדרוש כדי למנוע אפליה. הליך קבלה שאינו הוגן ושוויוני עלול לגרום למועמדת שנדחתה ולבני משפחתה לחוש עוגמת נפש ותחושת כישלון".
אוניברסיטת ת"א: חשש לניגוד עניינים
בדוח עולים תקלות וליקויים מהותיים מאוד, לרבות בהתנהלות נציגי ציבור בוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב. על פי תמונת המצב שתיאר המבקר, הוועד המנהל לא היה נתון כלל לפיקוח ולביקורת ולא נקבעו נהלים ראויים למניעת ניגוד עניינים.
לינדנשטראוס מצביע על כל שחברי הוועד המנהל, בהם נציגי הציבור ובכירים בשוק העסקי, בתעשייה, המסחר, הנדל"ן והשירותים, לא הפנימו די הצורך את העובדה שבמסגרת השינויים באוניברסיטה הוגברה מעורבותם בפעילותה השוטפת, ואלה מחייבים אותם לנקוט בכל הצעדים הדרושים כדי שלא ייקלעו למצבים של ניגוד עניינים.
"בפועל", כך נכתב בדוח, "חלק מחברי הוועד המנהל נקלעו למצב שהיה בהם חשש לניגוד עניינים בין פעילות באוניברסיטה ובין פעילויות אחרות שלהם".
כך לדוגמה, מציין המבקר את פרויקט המעונות ומעורבות אחד מחברי הוועד המנהל, אלפרד אקירוב, בו. בספטמבר 2006 פנתה האוניברסיטה לשבעה יזמי והציעה להם להשתתף במכרז להקמת והפעלת המעונות. בין הזימנים הייתה חברת שיכון עובדי בע"מ, שציינה בהצעתה כי הקבלן שיבצע עבורה את הפרויקט הוא מטם חברת סולל בונה.
באפריל 2007 דיווח אקירוב לוועד המנהל כי היועץ החיצוני העלה שהמכרז נעשה בצורה מקצועית וטובה מאוד. אקירוב, נכתב בדוח, לא דיווח בשום שלב לוועד המנהל או לגורמים אחרים, בהם היועצת המשפטית, שחברת סולל בונה, שעמה התנהל המשא ומתן, בנתה באותו מועד עבור חברה בשליטתו פרויקט בנייה בשכונת ממילא בירושלים ואף אמורה לשמש קבל מצבע מטעם שיכון עובדים בפרויקט המעונות.
עם זאת, מדגיש המבקר כי אין בממצאים כדי לקבוע שמר אקירוב פעל לקידום עניינו ובניגוד לטובת האוניברסיטה.
המסעות לפולין
בפרק אחר שופך לינדנשטראוס אור על מסעות תלמידי תיכון לפולין ומציין את המחיר הגבוה שמונע את הנסיעה מתלמידים רבים.
על פי הדוח, מאז הגדירה ועדה שהקים משרד החינוך את מטרות הנסיעה חלפו שני עשורים וחלו תמורות רבות בחברה הישראלית ובאירופה - אך המשרד לא שב ובחן את מטרות המסע, כגון ההשפעה על משתתפיו והערף המוסף שלהן, ולא בדק אם אלה הושגו כלל.
לגבי מאפייני המשלחת לפי פרמטרים חברתיים-כלכליים, קובע המבקר כי ישנו דפוס המאפיין את המשתתפים במסעות ומצביע על מתאם חיובי בין רמת הטיפוח של בית הספר לבין מספר היוצאים לפולים: כשני שלישים מהמשלחות הם בשליש העליון של קבוצות הטיפוח.
עוד מציין המבקר כי אחת הסיבות לאי השתתפות תלמידים יכולה להיות כספית. "החלק הארי של המסע ממומן בידי ההורים. תשלומים אלה האמירו מאוד בשנים האחרונות ואינם שווים לכל נפש. על משרד החינוך לבדוק מהן הסיבות לאי השתתפות תלמידים ולדאוג ששיקולים כספיים לא ימנעו את השתתפותם", לשון הדוח.
מעונות היום ומשפחתונים
משרד התמ"ת, כך קובע לינדנשטראוס, לא פועל די הצורך על מנת להבטיח את הסדרת ופיתוח מערך מעונות היום, המשפחתונים והצהרונים.
למרות התקציבים שהתקבלו והביקוש ההולך וגדל למעונות מוכרים, בפועל נעשה מעט מאוד בנושא: מרבית התקציבים לא נוצלו והוקמו מעונות ספורים בלבד. בהיעדר די מעונות מוכרים נמנע סבסוד מההורים הזכאים לכך.
הסובלים העיקריים מהבעיה, כך מסביר המבקר, הם תושבי הפריפריה והשכבות החלשות שמתקשים לעמוד בנטל הכספי, להשתתף בכוח העבודה ובכך למעשה לשפר את מצבם החברתי-כלכלי. "יש לראות בחומרה את חוסר המעש של האגף בנושא הפיקוח על המעונות, הגובל ברשלנות כלפי ההורים ולילדיהם הסומכים על רשויות המדינה", לשון הדוח.
הטיפול בקשישים ומצוקת האשפוז
חלק עיקרי בדוח מקדיש המבקר לטיפול בקשישים ומצביע על ליקויים והזנחת הנושא החשוב, במיוחד לאור העלייה בתוחלת החיים ולגידול הניכר בשיעור הקשישים.
הביקורת העלתה כי בקופות הכללית, מאוחדת ולאומית קיימים הבדלים ניכרים בין מחוז למחוז וכי המתגוררים בפריפריה מקבלים שירות קטן יותר ביחס לאלה במרכז. "הבדלים אלה הם משמעותיים ומשקפים לכאורה פגיעה בעקרון השוויון שנקבע בחוק", מציין המבקר.
בבדיקת הטיפול המרובה תרופות בקשישים נמצא כי בעוד שבמאוחדת רק 7.3% מהקשישים מעל גיל 75 צורכים שמונה תרופות או יותר, בכללית הנתונים מדברים על 34.3% מהמבוטחים הקשישים. "פער זה מחייב המשך חקירה מעמיקה", נכתב בדוח, "מתעורר אפוא חשש שהטיפול בקופות אינו מרבי. ראוי שמשרד הבריאות וקופות החולים יבדקו את פשר השונות בכל הרמות".
דגש נוסף ניתן למצוקת האשפוז בבתי החולים. מהממצאים עולה כי אחוז התפוסה במחלקות הפנימיות עומד על 96%, הנתון הגבוה ביותר מבין נתוני המדינות החברות ב-OECD. בימים מסוים גדל אחוז התפוסה עד ל-150% ויותר. 15% מהמאושפזים, כך נמצא, היו חולים שהטיפול הרפוי בהם הסתיים ונמצאים במחלקות הפנימיות שלא לצורך.
בשל התנאים הלא הולמים והצפיפות מצביע המבקר על נזקים הנגרמים לחולים: איכות הטיפול אינה מיטבית, סכנת הידבקות גוברת גם בחיידקים עמידים. "במצב הקיים כל יום נפגעת איכות הטיפול בחולים עד כדי איבוד חיים", הזהיר מנכ"ל משרד הבריאות.
עוד מזהיר לינדנשטראוס מעומס העבודה הרב המוטל על הרופאים, תנאי עבודת המתמחים והמחסור באחיות. "יש חשש שהטיפול עלול להימצא רשלני", הוא כותב בדוח ומצביע על סוגיות במחלוקות הדורשות טיפול ופתרונות דחופים מצד משרד הבריאות והאוצר: הפחתת אחוז התפוס השנתי המרבי הרצוי במחלקות בתי החולים, באופן ששיעורו יהיה בין 85% ל-95%, קביעת יעד מיטות רצוי ל-1,000 נפש בישראל, סיכום נושא הוספת מיטות אשפוז, גיוס בהקדם של תוספת האחיות שאשורו על מנת לשפר את הטיפול בחולים המונשמים.
לגבי תקינות הרופאים והאחיות, כותב המבקר כי יש לקבוע שיטת תקינה חדשה לרואים במחלקות אשפוז בהתאם לחידושים בהתפתחויות הטכנולוגיות של המאה ה-21. כמו כן, מציע המבקר "לעודד מתמחרים ואחיות לעבוד ברפואה פנימית, ולעודד מעבר כח אדם רפואי למערך האשפוז הממשלתי בפריפריה".
תגובת משרד הבריאות לעיקרי הדוח: פיתוח שיטות לבדיקת הצורך בתרופות רבות וגיבוש המלצות מתאימות בעניין - ברמת הרפואה הראשונית בעידן הנוכחי מטופל החולה הכרוני הקשיש בתרופות רבות, למשל כנגד יתר לחץ דם, סוכרת, שומנים בדם, מחלת לב כלילית, מחלת ריאות חסימתית ועוד. אכן נכון שיש מקום לניטור של החולה התרופות שהוא נוטל באופן ממושך והשפעתן עליו. קיימות גישות שונות לבצע זאת. בכל מקרה ובכל שיטה האחריות חלה על הרופא המטפל!
"גישה אחת טוענת שתפקיד הרופא המטפל הוא להיות מודע לטיפול שנוטל החולה שלו, לרבות טיפול שניתן על ידי רופאים יועצים, ולבדוק את מכלול הטיפול כל אימת שחל שינוי במצבו, או כל פעם שיש צורך לשנות את התרופה וכו'. גישה אחרת טוענת שבכל מקרה על הרופאים הראשוניים חלה חובה לעשות סקר עיתי מדי פרק זמן ולבדוק את כל הטיפול שמקבל החולה. אנו סבורים שהגישה הנכונה היא שילוב בין השניים ובכל מקרה זו חובתו ואבן יסוד בעבודת הרופא הראשוני ("מנהל המקרה" כפי שהוא מכונה) בעבודתו מול חוליו".
"באשר לבקרת האגף לרפואה בקהילה במשרד על קופות החולים, בקרות משרד הבריאות לא נועדו להנחות את רופאי הקהילה בדרכי הרפואה הנכונה, אלא בנושאי ארגון ונהלים. מנקודת ראות זו - משרד הבריאות כבר בודק נושא זה במהלך הבקרות המתבצעות בקהילה בתחום הגריאטריה, וימשיך לערוך בדיקות אלה. כאמור, עקר ההתערבות בנושא ניטור הטיפול התרופתי בקשישים צריכה להתבצע ברמת הרפואה הראשונית;. מסגרות בקהילה לייעוץ גריאטרי ולהערכה גריאטרית כוללנית מיועדות לייעץ לרופאים הראשוניים בטיפול במקרים מורכבים".
"מחסור ברופאים מומחים וגריאטריה - המשרד ממשיך כיום בתכנית הרב-שנתית למימון תוספת תקנים להתמחות בגריאטריה, עם שותפים לרבות המשרד לאזרחים ותיקים, אשל וועידת התביעות".
מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: ועד מנהל - בעקבות הנסיבות שהובילו לסיום כהונתו של הנשיא הקודם, האוניברסיטה בחנה מחדש את מערכת האיזונים בין חבר הנאמנים, הוועד המנהל והסנאט. בעקבות הלקחים שהופקו, נעשו שינויים בחוקת האוניברסיטה ובסדרי העבודה של ועדות המינויים, העולים בקנה אחד עם המלצות דוח מבקר המדינה.
השקעות - בעקבות דוח מבקר המדינה, יישמה האוניברסיטה את ההמלצות הנוגעות לסדרי עבודה והשינויים המתחייבים בנוהל השקעות.
באשר להתייחסותו של המבקר לניהול השקעות באוניברסיטאות - ועדה מיוחדת שהוקמה על ידי הות"ת בוחנת בימים אלה את הסוגיה. לאחר פרסום מסקנותיה ואימוצן על ידי הות"ת,, תפעל אוניברסיטת תל אביב ליישומן.