כבר שנה שאדם, בן 35, מתנדב למען ניצולי שואה. הוא רק שנתיים וחצי בארץ וכבר רוצה לתרום לחברה. משמח, אבל הוא לא בודד בנוף הישראלי. מה שבכל זאת הופך את אדם לסיפור כל כך יוצא דופן - הוא פרט אחד קטן.
האיש שבחר להקדיש את כל מרצו למען ניצולי שואה, הוא פליט מרצח העם בדרפור. ניצול אפריקני שברח מהיבשת שלו והחליט להתגייס למען ניצולים שהוא מבין לליבם הרבה יותר טוב מכל אחד מאיתנו.
ניצולת השואה ברטה כבר מחכה לו בתל אביב, ולאדם יש הרבה עבודה. הכביסה מוכנה לקיפול, המרק עבורה מתבשל על האש וצריך גם לבחור ירקות טריים מהגינה. ויש עוד הרבה קשישים ברשימה השבועית של אדם. מבחינתו, לא ייתכן שניצול שואה אחד לא יקבל עזרה.
"המתנה הכי גדולה זה אדם"
"אני מגיע, מנקה, או אם מישהו צריך להתרחץ גם, נעזור לו. אם בן אדם צריך תרופות מבית מרקחת, מביא לו. אפילו אם בן אדם יש לו כביסה מלוכלכת, מכבס שמה", אומר אדם. "מה שקרה ליהודים בגרמניה, אותו דבר כמעט קרה לנו בדרפור. זה דומה".
הוא ברח מרצח העם בדרפור והגיע לישראל לפני שנתיים וחצי. הבוס במעדנייה בה עבד, לפעמים שלח אותו לבית השכן, להביא אוכל לעמותה לסיוע לניצולי שואה. זה לא אמר לו הרבה, עד שערב אחד זפזפ בשלט הטלוויזיה ומצא סרט שסיפר על אירוע היסטורי לא ייאמן, שלא הכיר - השואה.
"ניצולי השואה עברו דבר קשה, באמת קשה", ממשיך אדם. "כל בן אדם בעולם, יהודי, שומע את הדבר הזה בטלוויזיה, יכול לעזור לעמותה. למה לא? רק שעה ביום. שעתיים. אפילו אין לו זמן - יעזור בכסף".
יום אחרי שצפה בסרט, התייצב בבית העמותה עם בקשה אחת: להתנדב. "היא אמרה לי, 'איך תתנדב, אתה אדם פליט פה, מגיע, צריך כסף'. אמרתי לה, 'לא. ביום שישי אני לגמור עבודה מוקדם. נבוא לפה, נעזור שעה, שעתיים, שלוש שעות'".
אדם גם יזם גינה אורגנית בבית העמותה, מזון לניצולי השואה. "עבדתי בחקלאות בסודן, אבל עכשיו הכול שרפו בדרפור". לברטה הוא מגיע עם ירקות, מצרכים וגם מאוורר. "מביאים לי כל כך הרבה מתנות, אבל המתנה הכי גדולה זה הוא, זה אדם", היא אומרת.
