בבית החולים קפלן ברחובות מתחילה טיגיסט ביטאו להתאושש, שבוע לאחר שרוכב טרקטורון דרס אותה, כנראה בכוונה, ואז נמלט. הפציעה הזו של טיגיסט הטילה אלומת אור על קבוצת ריצה שלא הכרנו קבוצה של חבר'ה צעירים, יוצאי אתיופיה, ומאמן קיבוצניק שהולם את הקלישאה של איש קשוח עם לב גדול. סיפור שכולם בו אלופים.
ד"ר רפי וישניצר היה אלוף ישראל בריצות למרחקים בינוניים בשנות ה-70 וה-80, כיום הוא משמש כרופא במחלקה הפנימית של בית החולים קפלן ברחובות, אך בשאר הזמן מנהל את קבוצת הריצה של קיבוצו - קבוצת שילר.
בקבוצה היו חברות גם שתי הרצות שנדרסו ע"י רוכב טרקטורון בשבוע שעבר. יש שם מקצוענים וחובבים כאחד, הם מתאמנים שלוש פעמים בשבוע, פעמיים בקבוצת שילר ומידי שבת בבוקר הם רצים באזור הרי ירושלים, בכל אימון הם גומעים בין 25 ל-35 קילומטרים.
השבוע התלווינו אליהם בפעם הראשונה כשחזרו אל המקום בו נפצעו הבנות, עבור חלק מהרצים - מדובר היה בחוויה קשה, ובודדים אף פחדו לחזור אל הנקודה עצמה.
בקבוצת הריצה המיוחדת הזאת משתתפים רצים מאתיופיה וצברים גם יחד. יש רץ פלסטיני ממזרח ירושלים, ויש אפילו זוג - אתיופי וילידת ישראל שהכירו בקבוצה, נישאו ועברו לבאר שבע, משם הם מגיעים שלוש פעמים בשבוע ומשתתפים באימונים. יש את דסטאו סוונק, אב ל-4 בן 36 מיבנה. סוונק משמש כעובד ניקיון בבית החולים וולפסון בחולון, למקום עבודתו הוא מגיע בריצה מהבית - מרחק של 20 ק"מ, בסוף יום העבודה הוא חוזר ברכבת הביתה, מגיע לאימון בקבוצת שילר - וחוזר בריצה הביתה...