כמדי שנה מפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על החברה הישראלית. מנתוני השנתון הסטטיסטי עולה כי ערב ראש השנה מונה האוכלוסייה בישראל כ-7,933,200 נפש, מתוכם כ-5,978,600 יהודים, 1,636,600 ערבים ו-318 אלף "אחרים".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בשנת 2011 היה שיעור הגידול של האוכלוסייה היהודית בישראל 1.8% (בדומה לשנים קודמות) ושל האוכלוסייה הערבית 2.4% (ירידה מ-3.4% בשנים 1996-2000). האוכלוסייה הישראלית נחשבת צעירה יחסית למדינות המערב. אחוז הילדים בני 0-14 עמד על 28.2% בסוף 2011, לעומת 18.5% במדינות ה-OECD.
מהשנתון עולה כי בשנת 2011 נמשכה מגמת העלייה בחלקם של ילידי ישראל באוכלוסייה ומספרם הגיע לכ-4.3 מיליון בני אדם (כ-55.8% מכלל האוכלוסייה). כ-40% מאוכלוסיית ישראל מתגוררת באזור המרכז, לעומת 17% בצפון ו-14% בדרום. במחוזות ירושלים וחיפה מתגוררים כ-12% (כל אחד) ועוד כ-4% מהתושבים מתגוררים ביהודה ושומרון.
העיר הצפופה בישראל: בני ברק
במחוזות המרכז, יהודה ושומרון וחיפה חלה במהלך שנת 2011 הגירה חיובית, לעומת הגירה שלילית ממחוזות ירושלים, תל אביב, הצפון והדרום. ירושלים בולטת במיוחד לאחר שעזבו אותה במהלך השנה כ-7,300 בני אדם. בשנת 2011 הגיעה צפיפות האוכלוסייה בישראל ל-347 נפש לקילומטר רבוע, לעומת 288 בשנת 2000.
המחוז הצפוף ביותר בישראל הוא מחוז תל אביב, בו מתגוררים בממוצע כ-7,522 נפשות לקמ"ר - לעומת 79 בלבד במחוז הדרום. העיר הצפופה ביותר בישראל היא בני ברק, עם 22,145 נפשות לקמ"ר.
בשנת 2010 התחתנו בישראל 47,855 זוגות, מתוכם 75% יהודים ו-21% מוסלמים. 13,042 זוגות התגרשו בשנה זו, מתוכם 80% יהודים ו-13% מוסלמים. בשנת 2011 המשיכה מגמת העלייה במספר הילדים הממוצע לנשים יהודיות, שנאמד ב-2.98 ילדים לאישה - הרמה הגבוהה ביותר שנמדדה מאז 1977. לעומת זאת נמשכה מגמת הירידה במספר הילדים הממוצע לנשים מוסלמיות, שהגיע ל-3.51 ילדים לאישה (לעומת 3.75 ב-2010).
עלייה של 1.5% במספר העולים החדשים
בשנת 2011 הגיעו לישראל 16,892 עולים חדשים - עלייה של כ-1.5% בהשוואה ל-2010. המדינות מהן הגיע מספר העולים הגבוה ביותר הן רוסיה (3,678), אתיופיה (2,666), ארה"ב (2,363), אוקראינה (2,051) וצרפת (1,775). שיעור מאזן ההגירה של תושבי ישראל עמד על 0.7 לאלף תושבים. זהו השיעור הנמוך ביותר שנרשם זה יותר משלושים שנה.
מבין סך המשפחות בישראל, כ-24% הן משפחות של זוגות ללא ילדים וכ-49% זוגות עם ילדים עד גיל 17. כ-6% מהמשפחות בישראל הן משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17. מחוז ת"א מאופיין באחוז הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים - כ-34%. מחוזות ירושלים והדרום מאופיינים באחוז הגבוה ביותר של משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל 17. הממוצע הגבוה ביותר של משפחות לנפש נרשם באזור יהודה ושומרון (4.7 נפשות במשפחה) והנמוך ביותר במחוז תל אביב (3.2).
תוחלת החיים בישראל בשנת 2011 עמדה על 80.0 שנה בקרב גברים ו-83.6 שנה בקרב נשים (עלייה של 2.7 ו-2.4 שנים בהתאמה בעשור האחרון). תוחלת החיים של יהודים בישראל גבוהה מזו של ערבים. בשנת 2011 עמד הפער על 4.2 שנים לגברים ו-3 שנים לנשים. תוחלת החיים בישראל גבוהה יחסית למדינות ה-OECD ומדורגת במקום השני בקרב הגברים (אחרי שוויץ) ובמקום השמיני בקרב הנשים.
ישראל 2012: שמנים יותר, מעשנים יותר
סיבת המוות העיקרית בשנת 2010 בישראל הייתה סרטן (26.3%) ומחלות לב (16.3%). מסוכרת ומחלות כלי דם במוח נפטרו 5.8% מסך הנפטרים (כל אחד). 16% מבני 20 ומעלה בישראל נמצאים במצב של השמנה או השמנת יתר ועוד 33% במצב של עודף משקל.
31% מהישראלים עוסקים בפעילות גופנית לפחות שלוש פעמים בשבוע (34% מהגברים ו-28% מהנשים). 24% מבני 20 ומעלה מעשנים לפחות סיגריה אחת ביום (31% מהגברים ו-17% מהנשים). בקרב המעשנים 58% מעשנים יותר מעשר סיגריות ביום, 46% החלו לעשן לפני גיל 18 ו-22% מהמעשנים מנסים להיגמל.
בשנת תשע"ב למדו בישראל 258.6 אלף סטודנטים לכל התארים באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות אקדמיות לחינוך. רוב הסטודנטים (194 אלף) למדו לקראת תואר ראשון, 52.7 אלף למדו לתואר שני ו-10.6 אלף למדו לתואר שלישי. בשנת 2011 היו מועסקים בשוק העבודה 89.4% מבין בוגרי תואר ראשון מהאוניברסיטאות, לעומת 93% מבוגרי המכללות.
עלייה בהוצאות על חינוך, בריאות ותרבות
בשנת 2011 עלתה ההוצאה הלאומית לבריאות ב-4% לעומת 2010 והסתכמה ב-67.4 מיליארד שקלים, שהיוו 7.7% מהתמ"ג. ב-27 ממדינות ה-OECD אחוז ההוצאה לבריאות מהתמ"ג גבוה מהאחוז בישראל. בשנת 2010 הייתה ההוצאה לנפש על בריאות בישראל (במונחי כוח קנייה) 2,046 דולר - נמוכה ממרבית מדינות ה-OECD.
ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה בשנת 2011 ב-5.8%, בהמשך לעלייה של 5.5% בשנת 2010. מנתוני ה-OECD עולה כי ההוצאה על מוסדות חינוך בישראל גבוהה יחסית - 7.2% מהתמ"ג לעומת 6.4% במדינות ה-OECD. הממשלה, הרשויות המקומיות ומלכ"ר מימנו 78% מהוצאות החינוך לעומת 22% שמימנו משקי הבית.
ההוצאה הלאומית לתרבות, בידור וספורט ב-2011 הסתכמה ב-43.6 מיליארד שקלים שהם 5% מהתמ"ג - עלייה של 3.4% לעומת 2010. מתוך סכום זה מימנו משקי הבית 81.7% מההוצאה הלאומית. 67.8% מכלל הוצאות הבית בתחום היו עבור שירותי תרבות (הצגות, סרטים, קונצרטים ועוד) והיתר לרכישת מוצרים (טלוויזיות, מחשבים, ספרים ועוד).
ירידה במספר ההרוגים בתאונות דרכים
בשנת 2011 החלו בבנייתן של כ-45 אלף דירות חדשות בישראל - עלייה של 12% לעומת שנת 2010. עם זאת, במספר הדירות שבנייתן הסתיימה ב-2011 חל גידול מתון של 2% בלבד. ב-2011 חלה ירידה במספר הדירות החדשות שנמכרו בבנייה ביוזמה פרטית לעומת 2010.
42,745 מטוסים נחתו בישראל במהלך 2011 - עלייה של 5.55 לעומת השנה הקודמת. כמו כן נרשמה עלייה של 7% במספר הנוסעים הנכנסים והיוצאים. 36 מיליון בני אדם נסעו ברכבת בשנה החולפת - ללא שינוי משמעותי במספר הנוסעים בשלוש השנים האחרונות. עם זה חלה עלייה של כ-4% באורך המסילות בישראל, לאחר עלייה דומה ב-2010. 460 אלף נוסעים עברו בנמלי ישראל בשנת 2011 - ירידה של 21% לעומת שנת 2010.
בשנת 2011 חלה ירידה של כ-4% במספר תאונות הדרכים עם נפגעים וירידה של כ-3% במספר ההרוגים לעומת שנת 2010 (341 בני אדם נהרגו ב-2011 לעומת 352 ב-2010). כמו כן חלה ירידה של כ-20% במספר הפצועים קשה. בשנת 2009 עמד שיעור ההרוגים בתאונות בישראל על 4 בני אדם ל-100 אלף תושבים, לעומת 11 בארה"ב ו-13 ביוון וברומניה.
ירידה בזיהום מכלי הרכב, עלייה בזיהום מייצור חשמל
הישראלים צרכו בשנת 2010 בממוצע 193 ק"ג ירקות, 190 ק"ג פירות, 138 ק"ג דגנים, 166 ליטר חלב, 21 ק"ג סוכר וממתקים, 68 ק"ג בשר, 7 ק"ג דגים ו-248 ביצים.
מפלס ים המלח ממשיך לרדת בקצב של יותר ממטר בשנה והגיע בדצמבר 2011 לשפל חסר תקדים של 425.5- מטר מתחת לפני הים. מפלס הכינרת עמד בנובמבר 2011 על 213.7-. במהלך השנה חלה ירידה בפליטות המזהמים מכלי רכב, כתוצאה משיפורים טכנולוגיים ושיפור באיכות הדלקים.
עם זאת, חלה עלייה בפליטות מזהמים מייצור חשמל - עלייה של 10% בפליטות גפרית דו-חמצנית הנובעת בעיקר מהשימוש בפחם ועלייה של 3% בפליטות חמצן דו-פחמני, הנובעת בעיקר משימוש מוגבר בפחם, מזוט וסולר והפחתת השימוש בגז טבעי.