בתחילת מאבק הדיור, פעל יו"ר התאחדות הסטודנטים איציק שמולי בעיקר מאחורי הקלעים והשאיר את קדמת הבמה למארגני המחאה האחרים. אבל לאט לאט, ככל שהמאבק התרחב, הפך שמולי למוביל ולמנסח הלכה למעשה של דרישות המפגינים לראש הממשלה.
אתמול, מעט אחרי 20:00 הוא הסתובב בשדרות רוטשילד מודאג מכמות המפגינים שיגיעו עד תום העצרת. כיכר הבימה כבר הייתה מלאה, אבל הוא ידע שזה לא מספיק כדי להוכיח לראש הממשלה שהמחאה לא דועכת ורק מתגברת מדי שבוע: "היום צריכה להיות תצוגה מרשימה. אם לא, אנחנו פשוט לקחת הכל וללכת כי השבוע ראש הממשלה כבר היה זחוח. קחו את הטלפון ותתקשרו לכל מי שיכול לבוא", הוא הורה לפעיליו.
הלחץ לקראת שיאה של העצרת ניכר בקרב כל. במשך שלושה ימים רצופים הוא עבד על ההפגנה הזאת, ולקח עליה פיקוד דווקא בשבוע הקשה ביותר שידעה. הוא זה ששכנע את הגרעין המייסד של הפעילים לרדת מהעץ ולהסיר את הדרישה לנהל משא-ומתן מצולם עם ראש הממשלה.
הוא גם זה שאסף את כל הארגונים החברתיים כדי לגבש יחד מכתב דרישות מסודר. כשהאוהלים הראשונים צצו בשדרות רוטשילד, היה שמולי בשדה התעופה בניו-יורק בדרך לחופשה בהוואנה, בירת קובה, עד שברגע האחרון הגיעו הטלפונים מהארץ - והוא ויתר על כרטיס הטיסה ושב לנהל את המאבק.
דבר אחד שהיה אמור לשמש אותו בקובה, היווה עבורו מדריך גם להנהגת המחאה כאן: "קניתי את היומן של צ'ה גווארה ואמרתי שאולי אני אעשה את המסלול שהוא עשה ואגלה את קובה האחרת. זה מדריך שימושי גם בישראל, מסתבר. חיפשתי מדריך טיולים ומצאתי מדריך למהפכה".
המציאות עלתה על כל דמיון
אט אט שמולי אכן הפך למנהיג. כמעט מדי ערב הוא ישב עם הצוות המצומצם שלו כדי לנסח את הדרישות לראש הממשלה. אתמול, ככל שהשעות עברו, הבין יו"ר אגודת הסטודנטים כי תקוותו לגייס 200,000 מפגינים הייתה צנועה מדי.
שמולי הוא אכן פוליטיקאי, אבל לא מהסוג הרגיל. הוא מורה לחינוך מיוחד ובוגר מכללת "אורנים", שהקים בעבר בית יתומים בארגנטינה. אחרי שנשא את נאומו, למרות חילוקי הדעות בינו לבין מנהיגה אחרת - דפני ליף, ההצלחה הגדולה גישרה בין הפערים והסתיימה בחיבוק ומילות הערכה.
שמולי, כנראה, יהיה בסוף חבר כנסת - למורת רוחם של חלק מהנהגת המאהל. אבל אולי זה בעצם מה שהמחאה כל כך זקוקה לו: מישהו אפור ושקול שיוכל לחבר בין הזעם העצום ברחוב לבין חדרי המשא-ומתן, אידיאליסט שבלילה חולם על צ'ה גווארה - אבל גם פרגמטיסט שיודע שבסופו של דבר, לא כל הדרישות ייענו.