דורס הנערה זוכה - משפחתה הקימו אוהל מחאה במקום התאונה: החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת אתמול לזכות את איתי ברזל מגרימת מוות ברשלנות, זאת לאחר שהורשע באפריל האחרון בדריסתה למוות של הנערה ליזה כרסנטי ז"ל לפני כשלוש שנים, עוררה את זעם משפחתה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הבוקר (ה') הם הקימו אוהל מחאה בכיכר המרכזית בראש פינה, כשהם טוענים לעיוות דין. הם הציבו שלט עליו כתוב: "סוכת מחאה נגד עיוות הדין בישראל. כבוד השופט איך אתה ישן בלילה, איתי ברזל דרס למוות את ליזה ויצא זכאי. איפה הצדק?".
"אנחנו מתכננים להיות פה עוד הרבה זמן כדי לעשות רעש ציבורי", אמר אמיר כרסנטי, אביה של ליזה ז"ל לחדשות 2 Online. "לא ייתכן שבית משפט השלום קובע שהוא אשם והמחוזי קובע שהוא זכאי - הוא הרג את הבת שלי, איך הוא זכאי?". הוא אמר כי גם אנשי הפרקליטות נדהמו מההחלטה, וקיווה שהנושא יעלה לדיון בבית המשפט העליון.
למקום הגיעו עשרות תומכים ביניהם גם ראש מועצת ראש פינה, והם כבר החלו להחתים עצומה ברשת נגד ההחלטה. "כבר מאות חתמו, ואנו מחתימים אנשים גם כן במאהל", הוסיף אמיר. לטענתו, הסיבה לזיכוי היא "קשרים של משפחת הדורס".
ערעורו של ברזל התקבל
הרכב שופטי בית המשפט בראשות השופטת אסתר הלמן והשופטים אשר קולה ויפעת שטרית, קיבל אתמול את ערעורו של ברזל, שהורשע בגרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים של כרסנטי ז"ל, שהייתה בת 14 בעת התאונה שאירעה במושבה על ברזל הוטלו אז תשעה חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים.
לאחר שהגיש ערעור על עצם הרשעתו ועל העונש שהוטל עליו, זיכה אותו בית המשפט מביצוע עבירה זו והרשיעו אך ורק בעבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח בתוקף. בעקבות זאת, בוטל העונש המקורי שנגזר עליו והוטל עליו תחתיו קנס בסך 1,500 שקלים בלבד.
בית המשפט המחוזי קבע בערעור כי אכן קיימת חובת זהירות מוגברת של נהג בהתקרבו למעבר חציה, וכי חובת הזהירות הזו קיימת גם מקום בו הולכי הרגל טרם החלו בחציית המעבר, אפילו מקום בו הם נמצאים על אי התנועה הסמוך למעבר.
יחד עם זאת, בהליך פלילי, על מנת להרשיע נאשם מעל לכל ספק סביר, על התביעה להוכיח כי אכן הנהג יכול וצריך היה להבחין בהולך הרגל בעת בה זה התקרב למעבר החצייה וכי יכול היה למנוע בזהירות סבירה את התאונה.
במקרה זה, כך לקביעת בית המשפט המחוזי, התביעה לא הוכיחה כי אכן המערער הבחין במנוחה בטרם היא הגיעה למעבר החצייה או לאי התנועה, או כי יכול היה להבחין בה לו נהג כנהג סביר.
בית המשפט המחוזי ניתח את זירת האירוע וקבע כי מדובר בשני מעברי חציה, המופרדים ביניהם על ידי אי תנועה שרוחבו 4.3 מ'. עוד קבע בית המשפט המחוזי עובדתית, וכך קבע גם בית המשפט לתעבורה, כי רוחבו של כל מעבר חציה הינו 5 מ'. המנוחה נפגעה בהיותה במרכזו של מעבר החצייה השני.