מבקר המדינה יוסף שפירא מקדיש בדוח השנתי פרק מרכזי לתופעת הריכוזיות, בו הוא מתריע מפני הסיכונים הגבוהים למשק הישראלי נוכח ריכוזיות האשראי הבנקאי והחוץ-בנקאי.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
על פי הדוח, יותר מ-70% מהאשראי הבנקאי הניתן לציבור בשנת 2011 ניתן לכ-2% אחוזים בלבד מכלל הלווים, דבר שמעיד על סכומי ההלוואה הגדולים הניתנים למספר מועט של קבוצות עסקיות. במצב הזה, מזהיר המבקר, כשל כזה או אחר של אחת מקבוצות הלווים, עלול לפגוע במידה ניכרת בשוק האשראי ולגרום נזק מערכתי לכלל המשק הישראלי.
דוח מבקר המדינה על הריכוזיות בשוק האשראי הבנקאי
בנוסף לסכנה הגדולה שמזמנות ההלוואות לשוק הפיננסי בישראל, משרד מבקר המדינה גילה כי המגבלות שקבע אגף שוק ההון במשרד האוצר על השקעות של גופים מוסדיים אינן מספקות, ולכן גם לא אפקטיביות במאמץ להקטנת הריכוזיות במשק. עוד טוען המבקר כי למשרד האוצר אין כלל מערכת פיקוח על קבוצות הלווים מהבנקים - זאת למרות שהבעיה צוינה בדוח המבקר כבר בשנת 2004.
"יש להגן על כספי החיסכון של הציבור"
מלבד בעייתיות הפיקוח הממשלתי השקעות והלוואות הבנקים לגופים לעסקיים, מצא המבקר כי אין כל עבודה או משותפת בין אגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל לבין אגף שוק ההון במשרד האוצר, בכל הנוגע ללווים. "מן הראוי לגלות רגישות גבוהה לצורך להגן על ציבור המשקיעים והחוסכים, שכן חלק מנותני האשראי הם גופים מוסדיים אשר מנהלים את כספי החיסכון של רוב הציבור במדינה, המיועדים להבטיח את עתידם כאשר הם יפרשו לגמלאות", נכתב בדוח.
"אני מצפה שבנק ישראל ומשרד האוצר, כרגולטורים של תחום האשראי, יבחנו אם יש צורך בצעדי פיקוח נוספים כדי להפחית את החשיפה לסיכונים", המשיך המבקר וכתב כי יש לשקול לאזן בין הצורך למנוע סיכונים למשק לבין הצורך למנוע "חנק אשראי" במערכת הכלכלית.
מבקר המדינה קבע כי על מקבלי ההחלטות בבנק ישראל, במשרד האוצר וברשות ניירות ערך להקים בהקדם ועדה ליציבות פיננסית, כדי להתכונן לאפשרות של כשל מצד הלווים המערכתיים, שעלול להידרדר לכשל מערכתי של המשק כולו.
ליקוי ביכולת המערכת הפיננסית להתמודד עם מצבי חירום
משרד המבקר בדק גם את היערכות המערכת הפיננסית להמשכיות עסקית בשעת אירועי חירום - תכנית מגירה שעליה מופקדים מספר גופים בהם בנק ישראל, משרד האוצר, הרשות לניירות ערך, המשרד להגנת העורף, והמשרד לביטחון הפנים.
הדוח קובע כי הגופים האחראים על הנושא לא דאגו במידה מספקת להכנת התכנית להמשכיות עסקית, שנועדה להבטיח טיפול יעיל ואקטיבי של המערכת הכלכלית בעת אירוע חירום, כמו גם להבטיח את שרידות המשק והגנה על נכסיו החשובים. "לא גובשה תמונת סיכונים מלאה כדי לאפשר הכנת תכניות ונקיטת אמצעים להפחתת הסיכונים, ולא בוצע ניתוח של הנזק העלול להיגרם עקב השבתת פעילויות קריטיות", נכתב בדוח מבקר המדינה.
לפיכך מצא המבקר ליקויים ביכולת הגופים להתמודד עם אירועי חירום משמעותיים. אחת הדוגמאות הניתנות בדוח היא תמונת התרחישים האפשריים שהכין משרד האוצר. הגורמים במשרד התייסחו אך ורק לאפשרות של מלחמה, תוך התעלמות מסיכונים אחרים כמו רעידות אדמה, מתקפות מקוונות, פיגועי טרור ושיטפונות.