החוסים בהוסטל למפגרים בפתח תקווה נאלצים להתמודד עם תנאים כמעט בלתי אפשריים. ההורים והמדריכים מתלוננים על מבנה מוזנח, על מחסור בציוד ועל מחסור חמור במטפלים. המצלמה הנסתרת שלנו תיעדה תמונות שמספקות הצצה קשה למדי למציאות החיים העגומה במקום.
א', עובד לשעבר בהוסטל, סיפר את מה שתיעוד המזעזע הווידאו חושף בתמונות: "בקירות יש רטיבות, המיטות והארונות שבורים. אי אפשר להכניס את החניכים למקלחות אז מרימים אותם ומעבירים עירומים במסדרונות".
במוסד חוסים 15 איש הסובלים מפיגור שכלי קשה. רובם לא מדברים, וחלקם אף סיעודיים ממש שמצבם דורש טיפול צמוד. "אין להם פעילויות שם", סיפרה ד' - גם היא עבדה לשעבר בהוסטל. "לא מתקיימת שם פעילות יומיומית מסודרת. בתור המדריכים, היינו צריכים להמציא להם כל מיני פעילויות כדי שהם לא ישבו סתם ככה מול הטלוויזיה".
הוצב על כיסא משרדי במקום כיסא גלגלים - ונפצע
אל ההוסטל מצטרף מרכז יום שבו שוהים אותם החוסים, ששניהם מנוהלים על ידי עמותת שק"ל. עדויות שנאספו בחודשים האחרונים מתריסר הורים ומדריכים על הנעשה באותם מוסדות מציירות תמונה בעייתית של מחסור קבוע בכוח אדם, בציוד ובמשאבים.
לצד אלה, עלו גם טענות קשות על טיפול לקוי בחוסים ועל הזנחה. אם לילד השוהה במוסד סיפרה: "הוא זקוק לכיסא גלגלים כדי להתנייד. במשך תקופה ארוכה הוא התנייד, ללא ידיעתנו, על כיסא משרדי רעוע כולו. עד שהוא לא הגיע לבית חולים בגלל שנפתח לו הסנטר אני לא ידעתי על כך".
דבריה הקשים של האם תועדו במפגש הורים שנערך בשבוע שעבר, שבו ניתנה להם לראשונה הזדמנות לשטוח את טענותיהם לפני אנשי משרד הרווחה והנהלת שק"ל. הזעם, אולי באופן טבעי, פרץ בעוצמה החוצה.
אם אחרת הטיחה בהנהלה: "היה פה צוות מצומצמת. העמותה חסכה על גב ילדינו. אי אפשר שילדים ילכו לשירותים לבד למרות שצריך לשים להם חיתול. יש לי בעיה קשה של אמון עם מה שקורה כאן".
העובדים העידו: "ההנהלה אמרה לא לדבר עם ההורים"
על משבר האמון שעליו סיפרה האם ניתן ללמוד גם מהדברים שסיפרו המדריכים עצמם. "לכל מנהל היה חשוב בישיבות הצוות שלא נדבר עם ההורים, לא נספר להם מה קורה פה ופשוט כלום. הכל נשאר בינינו וזהו. איך אני לא אגיד להורה שהילד שלו סובל מאיזשהו פצע? אני הלכתי איתם כמה פעמים לבתי חולים כשאף הורה בכלל לא ידע על זה", סיפר בזעזוע ג', עובד לשעבר בהוסטל.
כשההורים מנסים מיוזמתם לברר על הנעשה עם ילדיהם, הם זוכים לתגובות קרירות במיוחד מצד הנהלת ההוסטל. אם סיפרה כי כשהתקשרה למנהל המוסד היא נענתה בנזיפה. הקלטה של אחת השיחות חשפה מצב כמעט בלתי מתקבל על הדעת: "מה את מתקשרת אליי מספר חסום, קודם כל?", נזפה באם המנהלת. "אני לא צריכה לענות לך ואת לא אמורה להתקשר אליי".
מתמונת המצב שהתבררה עולה כי להורים אכן הייתה סיבה מוצדקת מאוד לדאגה למצבם הרפואי של ילדיהם. מדריכים במוסד סיפרו כי האחות כמעט לא נכחה בהוסטל ולעיתים נתנה הנחיות לטיפול תרופתי בטלפון. לא תמיד זה הצליח: "היו שם הרבה מאוד טעויות", סיפרה ת', עובדת לשעבר במוסד. "למשל, היו טועים בכדורים - נתנו כדור כזה לבחור אחר".
מי ששילם מחיר יקר על הזלזול בבריאות החוסים היה בנה של ט'. הוא אושפז בבית חולים, לטענתה אחרי שבוע וחצי שבמהלכו התעלמו אנשי הצוות ממצבו המידרדר.
העמותה דחתה את הטענות ופרשה מהנהלת המוסד
מעמותת שק"ל נמסר בתגובה: "אנו דוחים מכל וכל את הטענות המועלות בכתבה. כולן נבדקו על ידינו לעומק ולא נמצא בהן דבר. הטענות אינן מייצגות את הכלל והן נובעות ממניעים אישיים שכל מטרתם להכפיש ולהטיל דופי בעמותה המטפלת זה 32 שנה ב-8,000 אנשים ונושאת בגאווה ובהצלחה רבה את הדגל של שילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בחיי הקהילה".
בעמותה ביקשו להדגיש כי "נגד ההורים המתלוננים הוציא בית המשפט צו הרחקה בגין התנהגות אלימה מצדם נגד העובדים".
הערב, לקראת שידור התחקיר, החליטו בעמותת שק"ל לפרוש מניהול המוסד. במשרד הרווחה מסרו כי "לאחר התייעצות הוחלט שהעמותה תפסיק להפעיל את ההוסטל, בשל נסיבות שנוצרו עם משפחות שחלקן אף נהגו בצורה לא ראויה".
משמעות הדבר היא כי כעת יידרשו אנשי משרד הרווחה לאתר גורם חלופי שיסכים להפעיל את ההוסטל. המלאכה צפויה להיות לא קלה, בהתחשב בתקציב הזעום שמפנה המדינה למוסדות הרווחה.