מרדכי סעדה, בן 59. הוא חולה סוכרת. לפני כשש שנים, בעקבות סיבוכים של המחלה הוחלט לכרות את כף רגלו השמאלית. בעקבות הקטיעה נקבעו לו 82% נכות לצמיתות, שזיכו אותו בגמלת ניידות חודשית. לפני כחצי שנה נאלצו הרופאים לקטוע גם את שוק רגלו השנייה. הפעם - כשהוא מרותק לכיסא גלגלים פנה מרדכי שוב לביטוח הלאומי בבקשה להגדיל את אחוזי הנכות וקצבת הניידות, כדי שיוכל לקנות רכב שיתאים לצרכיו. אבל תשובת הוועדה השאירה אותו פעור פה: אחוזי הנכות ירדו ל-64%.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"ההיגיון אומר שבמצב הקודם שהייתי בלי חצי כף רגל קבלתי 82%, עכשיו הורידו לי רגל שנייה עד הברך במקום שיעלו לי אחוזים קטעו לי את האחוזים אני לא מבין את זה", אומר סעדה. מרדכי נאלץ לפרק את כיסא הגלגלים שעליו הוא יושב, להניח משטח מאולתר, לגרור את עצמו פנימה ולקוות שכל זה יעבור בשלום. "רק ככה אני יכול לעבור, אם יהיה לי אוטו אחר גדול יהיה לי מעלון שירים אותי לאוטו", הוא אומר.
הוא מרגיש כי המוסדות שאמורים לעזור לו זנחו אותו. "אני זרוק, מאוד פגוע, ביטוח לאומי צריך לעזור לי משרד הבריאות צריך לעזור לי ומה שאני מקבל זה לך תרוץ לך תרוץ".
מצויד במסמך מבלבל, שמחבר 40 אחוזים ועוד 40 אחוזים לסך של 64 אחוזי נכות, הוא התקשר למוקד משרד הבריאות וזו היתה תשובתה של הפקידה: "צריך לקחת בחשבון שהחמרת מצב יכולה גם להזיק לך כמו עכשיו שהורידו לך בדרגה, בדרגת האחוזים".
בשיחה תהה מרדכי לאן נעל ההיגיון וקיבל את התשובה: "אני לא יכולה להסביר לך מה זה היגיון, אני באמת לא נכנסת לזה, אני יודעת שזה חוקים יבשים, אתה יכול לערער על זה".
סעדה מסביר כי הוא זקוק לאחוזי הנכות כדי לשפר את תנאי חייו. "לא ביקשתי מתנה אלא אוטו כדי שאוכל לבקר את הנכדים שלי ולא להישאר בבית. קשה להישאר בבית כל היום".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "הקריטריונים לקביעת אחוזי הנכות בניידות נקבעת ע"י הביטוח הלאומי. הועדה הרפואית בודקת האם האדם המגיש את הבקשה עומד בקריטריונים אלה, באפשרות החולה לערער על החלטה זו בפני וועדת ערר תוך 60 יום, מיום ההחלטה".