לתושבי ירושלים יש היום בטן מלאה על קבוצת אנשים מאוד מסוימת - החזאים. הם קמו עם חיוך על הפנים, רצו לחלון בציפייה לבוקר לבן במיוחד, אך לשווא. אז מה קרה שהחלום הקפוא נגוז ובמקומו התנחמו תושבי הבירה בטיפות גשם ופתיתים בודדים בלבד? הסיבות לכך פשוטות למדי.
חלון ההזדמנויות לשלג היה מאוד מצומצם: בין שעות הלילה המאוחרות לשעות הצהריים המוקדמות. כמו כן, לעיתים קיים פער קל של טמפרטורה אחת או שתיים בין התחזית לבין המצב בפועל - ובמקרה הנוכחי הפער היה משמעותי דווקא בגלל שהטמפרטורות היו מלכתחילה חזויות להיות ממש על הגבול שמאפשר היווצרות שלג.
על פי המפות, צפויה הייתה הטמפרטורה בגובה בו נוצר השלג, כ-1,600 מטרים מעל פני הקרקע, להגיע למינוס שתיים מעלות - נמוכה דיו בשביל שלג. עם זאת, בפועל, ירדה הטמפרטורה בגובה הזה רק עד מינוס חצי מעלה.
אך זו לא הייתה המגבלה היחידה. גם הטמפרטורות על פני הקרקע לא היו מספיק קרות לצורך היווצרות שלג. בשיא המערכת, נמדדו בירושלים 2.2 מעלות - נתון שלא מאפשר היערמות פתיתים על הקרקע.
אכזבה יחסית גם בצפון
גם בצפון הארץ, למרות השלג הרב שירד, מדובר בנתון נמוך משמעותית ממה שנחזה מראש. בתחזיות המוקדמות ניתן היה לצפות לכמויות שלג הרבה יותר גבוהות, אך בסופו של דבר "הסתפקנו" רק ב-5 עד 7 ס"מ של שלג בצפון רמת הגולן ובחרמון.
לפי התחזיות המוקדמות פסגת החרמון הייתה אמורה להתכסות כולה בלבן, אך פה ושם ניתן להבחין ב"קרחות" קלות על ההר, נטולות שלג. עם זאת, מאחר שהטמפרטורות בצפון נמוכות משמעותית מאשר בירושלים, שם הסיכוי להמשך השלג גבוה יותר.