"זה היה מכתוב" - כך משוכנע מאור פרץ, ניצול אוטובוס הצוערים, שמספר בפעם הראשונה מה באמת קרה שם.
פרץ איבד ברגע אחד 37 מחבריו, לאחר שהלהבות תפסו את האוטובוס בו נסעו בדרך לסייע בפינוי האסירים מכלא דמון. עכשיו הוא משחזר את הרגעים הקשים ואיך הפך היום השמח לטרגדיה ענקית.
"היינו בשיחת סיכום והיינו אמורים לצאת מוקדם הביתה", נזכר פרץ, אחד משלושת הניצולים. "אבל המפקד בא והודיע לנו להיות מוכנים תוך עשר דקות על מנת לנסוע לסייע". האוטובוס יצא צפונה, אבל עד שהצוערים הגיעו לשם, רוב האסירים כבר פונו מהכלא.
"היינו שמחים, הכל היה בסדר", מספר פרץ, "אף אחד לא צפה מה שיהיה שם". תוך זמן קצר האש התקרבה והציר נחסם לתנועה. תת ניצב אהובה תומר ז"ל, שהבחינה באוטובוס, קראה לו לעצור ולהסתובב חזרה - אך זה היה מאוחר מדי כנראה.
"אחת הצוערות, שהרגישה מה הולך לבוא, החלה להשתולל ולצעוק: 'אנחנו נישרף'", מספר פרץ. חבריה ניסו להרגיע אותה, ותוך זמן קצר הלהבות אחזו ברכב. "פתאום הכול היה אש", משחזר הניצול בהתרגשות. "צעקנו לנהג לפתוח את הדלת האחורית, אבל הוא לא הצליח. בעטתי בה שוב ושוב עד שהיא עפה החוצה".
פרץ רץ במעלה הכביש כשמעליו להבות בגובה 30 מטרים. הוא ראה את הכבאים וקפץ מתחת למים. "שמעתי את סיגל דואק צועקת: 'הצילו, הילדים, הילדים'".
פרץ ושני חבריו הצליחו להימלט. הם קפצו לג'יפ בו נסע הצלם רוני סופר וניצלו רק בנס מהתופת. "היינו ניצלים כולנו", הוא אומר עכשיו, מתקשה לעכל את הזוועה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
האסון בכרמל - סיקור מיוחד:
אלפים הביאו את תנ"צ אהובה תומר למנוחת עולמים
בן זוגה של תומר: "האהבה הראשונה שלה הייתה המשטרה"
האש בערה במשך 4 ימים - אך כלא דמון לא ניזוק
אחרי השריפות: בוזזים את השרידים
אחרי 4 ימים: העופות שבים לחי-בר
התקשורת הערבית לועגת לישראל: מה תעשו במלחמה?