העולם היהודי החל הערב (ב') את צום ט' באב - יום האבל והזיכרון על חורבן בתי המקדש ומותם של עשרות אלפי יהודים בידי הרומאים עם נפילתה של ירושלים ותחילת הגלות. עם תחילת הצום, אלפים הצטופפו ברחבת הכותל המערבי לקריאת מגילת איכה ולקינות. העברנו כאן בחדשות 2 באינטרנט שידור ישיר מהתפילות בכותל.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מתפללים נוספים נאספו בטיילת שרובר שמשקיפה על העיר העתיקה. גם בית הכנסת הגדול בירושלים התמלא במתפללים המציינים את יום האבל של העולם היהודי. בעוד התפילות מתקיימות, סמוך לשער שכם הפגינו כ-150 ערבים כשהם מניפים דגלי פלסטין נגד עליית יהודים למתחם הר הבית. אחד מהם נעצר.
תשעה באב הוא התאריך העברי שבו נחרבו שני בית המקדש - הראשון בשנת 586 לפני הספירה והשני בשנת 70 לספירה. שני בתי המקדש נבנו בהר הבית בירושלים, על אבן השתייה שבו מל אברהם את בנו יצחק. חורבן שני הבתים לווה באובדן הריבונות היהודית בישראל, בהרג המוני וביציאה לגלות.
יום מועד לפורענות בעם היהודי
חורבן הבית הראשון הוביל לגלות בבל שנמשכה מאות שנים, עד הצהרת כורש וחזרת היהודים לארץ (בתקופת עזרא ונחמיה) וחורבן בית שני בידי הרומאים הוביל לחורבן היישוב היהודי בארץ למשך 1900 שנים - עד הקמת מדינת ישראל.
במסורת היהודית, נחשב תאריך ט' באב לתאריך מועד לפורענות, כשרבים מהאירועים הטראומתיים ביותר בתולדות עם ישראל אירעו ביום זה. ביניהם, הגזרה על השהיית הכניסה לארץ ישראל למשך ארבעים שנה ומוות לכל הדור שיצא ממצרים, נפילת העיר ביתר - אקורד הסיום של כשלון מרד בר כוכבא וגירוש יהודי ספרד.
יחד עם זאת, בתוך המחלה טמונה כבר התרופה, ועל פי הקבלה בתשעה באב ירד לעולם גם ניצוצו של המשיח, שעתיד לגאול את ישראל ולבננות את בית המקדש השלישי.
היום היחיד בשנה שבו אסור ללמוד תורה
תשעה באב נחשב לחמור מבין חמשת ימי הצום של העם היהודי: המאמינים נוהגים ביום זה באיסור אכילה ושתייה; איסור רחיצה; איסור נעילת נעלי עור ואיסור קיום יחסי אישות. ביום זה קוראים קינות - שירי אבל המתארים בשפה מרגשת את אווירת החורבן והאסון בירושלים בעת כיבוש העיר בשנת 70.
ליל תשעה באב ומחצית מהיום עצמו הם גם פרק הזמן היחיד בשנה שבו אסור ללמוד תורה. התורה נחשבת לדבר משמח, ובשל אופיו העצוב של היום - אסרו חז"ל גם ללמוד תורה, מלבד בפרקי לימוד מיוחדים המספרים על תקופת החורבן.
לאחר הקמת המדינה הציע ח"כ מנחם בגין, יו"ר מפלגת חירות ולימים ראש הממשלה - לקיים בתשעה באב יום אבל מרוכז על כל אסונות העם היהודי: חורבן הבתים, השואה ונפילת חיילי צה"ל במערכות ישראל. ראש הממשלה דוד בן גוריון, שלא היה מקורב למסורת היהודית כמו בגין - החליט להפריד את תשעה באב משאר ימי הזיכרון של מדינת ישראל, שנקבעו בתאריכים אחרים (כ"ז בניסן ליום השואה וד' באייר - יום הזיכרון לחללי צה"ל).