בסטודיו של הרקדנית רנה שיינפלד מתבצעות החזרות "על רטוב": למרות החום והלחות הבלתי נסבלת של תל אביב, היא בחרה שלא להפעיל את המזגן. יש מי שעצם המחשבה על הסיטואציה מצליחה לצמרר אותם, אבל שיינפלד דווקא רואה בכך הנאה: "איזה כיף זה. כיף להזיע, להוציא את הרעלים החוצה ולהרגיש חי. הגוף שלי שמח. להתמודד עם החום הזה ולהזיע – זה לתפקד".
שיינפלד אמרה כי למדה מניסיונה על כך שדווקא הימצאות בסביבה לא ממוזגת מיטיבה עם הרקדנים. "אני יודע שהשרירים חמים, הגב גמיש והכל עובד ויותר נעים". מה שזועק עוד יותר הוא שבסטודיו דווקא מותקן מזגן, שנותר כבוי. למרות הכל, רנה בשלה: "אני יודעת שלמזגן יש קללות משלו. הרבה פעמים, אחרי שאני מפעילה אותו – הגרון מתחיל לכאוב לי".
אצל נעמה ברנס, לעומת זאת, היעדר המזגן דווקא לא נובע מסיבות אידיאולוגיות. אחרי שמערכת הקירור ברכב שלה התקלקלה פעם אחר פעם, היא החליטה פשוט לוותר עליה – ולהסתפק ברוח הפרצים ובמאוורר קטן שבו הצטיידה. למרות זאת, היא הצליחה להרים לא מעט גבות בקרב הנהגים שנוסעים סמוך לה בכבישים. "הם צועקים לי: תפעילי מזגן! מה זה, אין לך מזגן?", היא סיפרה.
המציאות שעמה היא מתמודדת הקנתה לה לא מעט תובנות: "אם נתקעים בפקק, צריך לנסות להיות דווקא ליד משאית". כשזה מצליח, היא שולפת מניפה ומפיגה באמצעותה את החום הכבד.
מתנזר נוסף ממזגן הוא אריאל בן יעקב, שחיפש דירה גדולה להשכרה – ומצא כזו שנעדרת מערכת קירור. איך הוא מסתדר עם זה? "רוב הזמן אני פשוט לא נמצא שם", הסביר – כשמעליו בולט מאוורר התקרה שמשמש לו תחליף. עד שיסיים את לימודיו בתואר לכלכלה הוא מקווה למצוא לו בית אחר – עם מזגן. בינתיים הוא ינסה לשרוד את הימים הקרובים, כשלפי מה שמבטיחים החזאים: הגרוע ביותר עדיין לפנינו.