רצפת הגומי השחוקה שנמתחה באולם הספורט ביישוב מעלות-תרשיחא שבצפון נועדה במקור כדי לשחק כדורסל, אבל המבנה הספיק לאורך השנים לשנות את ייעודו יותר מפעם אחת, ומכאן מנסים לשנות את ההיסטוריה הספורטיבית של מדינת ישראל.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אולי תופתעו, אבל המקום הזה הוא מעצמת בתחום הסיף במונחים עולמיים. 57 צעירים וצעירות מרכיבים את אגודת הסיף של של היישוב, ומכאן, ככל הנראה, תביא נערה אחת את המדליה האולימפית של ישראל.
אלונה קומרוב, שבשבוע שעבר חגגה יום הולדת 17, כבר מדורגת במקום הראשון בעולם לנערות בסיף, שאליו הגיעה כמעט במקרה: היא החלה בכלל בטניס, אבל התאכזבה מכך שיש רק אימון אחד בשבוע. כך התגלגלה לענף ומאז היא מתאמנת בכל יום לפחות ארבע שעות.
"צריך המון מוטיבציה ואימונים, כי אחרת אי אפשר להגיע לתוצאות", אמרה. "זה לוקח המון זמן כי אני לא פוגשת חברים ולא שום דבר אחר. זה קשה", הוסיפה. מהרגע הראשון שאחזה בדֵקר, חרב הסיף, כשהיא בת 11, סימן אותה המאמן כעתיד של הענף בישראל. מאז היא טסה בכל חודש לפחות לשלוש תחרויות בחו"ל. בסבב האחרון של גביע העולם, היא קטפה את המקומות הראשונים בצרפת, שוודיה ואיטליה.
"זה בוני אופי", אמרה, "כי אתה צריך להילחם על כל דקירה. צריך אופי כדי לחזור לקרב - גם אם אתה במינוס של נקודות". המטרה בסיף היא לדקור את היריב. כל דקירה שווה נקודה אחת והראשון להגיע ל-15 נקודות - הוא המנצח. "הכל צריך להיות מדויק", אמרה אלונה, "כל טעות שלך יכולה לעלות ביוקר", ציינה.
"בארץ אף אחד לא מכיר בסיף"
סיף בישראל הוא ספורט שולי. בעולם, לעומת זאת, הוא נחשב לאחד מהענפים המובילים ונמנה על ענפי הספורט המייסדים של המשחקים האולימפיים, מאז 1896 באתונה. "כשאתה מתחרה פה בארץ - אף אחד לא מכיר את זה, אבל בחו"ל מכירים בזה ויש הרגשה טובה", אמרה אלונה.
עכשיו היא מתחילה את הדרך הארוכה לאולימפיאדה בברזיל בעוד שלוש שנים: אימונים כל יום, תחרויות בכל העולם ובין לבין - גם בגרויות. בינתיים, התמיכה מגיעה בעיקר מהסביבה הקרובה - המשפחה, החברים והמאמן. אלונה קומרוב, תקווה אולימפית ישראלית, לא מתכוונת לעצור - עד שתשיג את המטרה.