תנועת "שלום עכשיו" ציינה היום 30 שנה ליום הרצח של אמיל גרינצווייג ז"ל. התנועה קיימה טקס אזכרה במקום שבו נזרק הרימון לעבר הפגנת "שלום עכשיו" בירושלים - רימון שהרג את גרינצווייג. אנשים רבים שלקחו חלק בהפגנה המקורית השתתפו בטקס היום, וכמוהם גם בני משפחתו של גרינצווייג ז"ל.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אצלנו במשפחה חושבים כיום פעמיים אם לצאת להפגנה או לא", אמרה בנאומה בתו, ניבה גרינצווייג. "על בשרנו למדנו שהפגנה עלולה להיות דבר מסוכן ומפחיד. ישנם אפילו אנשים שירדו מהארץ לאחר הרצח", תיארה.
"זה אירוע מאוד טעון, מרגש ועצוב", אמר מזכ"ל "שלום עכשיו" יריב אופנהיימר בריאיון לחדשות 2 באינטרנט. "אחד הדברים שמתסכלים אותי זו ההתעלמות של הממסד מהנושא הזה. אנחנו לא שומעים על אזכור העניין בישיבות הממשלה, אנחנו לא יודעים על שיעורים בבתי הספר שעוסקים ברצח אמיל גרינצווייג".
על פי הגדרתם של רבים, השלכת הרימון ב-10 בפברואר 1983, היתה הרצח הפוליטי הראשון בישראל. גם אופנהיימר התייחס לכך: "התחושה קשה מאוד. הלקחים לא נלמדו. אמיל עצמו די נשכח מהציבוריות הישראלית. אני מעריך שמעט מאוד אנשים מתחת לגיל 30 בכלל מכירים את השם ויודעים מה אירע באותו לילה".
"כבר ראינו איך מילים הפכו לאצבע על ההדק"
לטענת אופנהיימר, האלימות בשיח הפוליטי רק החריפה ב-30 השנים האחרונות. "גם בשנים אנחנו רואים המשך אלימות שמופנית בדרך כלל כלפי פעילי השמאל ופעילי השלום. ראינו את תגי המחיר, אנחנו אפילו רואים את מה שקורה בבית"ר ירושלים. האלימות והגזענות עדיין נטועות עמוק, ואף אחד לא עושה מספיק - לא בתחום החינוכי, ולא בתחום הפוליטי - על מנת להוקיע את התופעות האלו", אמר.
גם יושבת ראש מפלגת מרצ התבטאה היום במסגרת אירוע האזכרה בירושלים. "ההסתה, הדה-לגיטימציה, סתימת הפיות נגד ארגוני השמאל שמותחים ביקורת על מדיניות הממשלה, נמשכת", אמרה גלאון. "הכנסת הפכה לבית דין שדה ולמשטרת מחשבות. כשהשוליים בימין חשים שיש להם גיבוי, וכשאין מי ששם קץ למסע ההסתה נגד השמאל, זה עלול להיגמר בדם. כבר ראינו איך מילים הפכו לאצבע על ההדק".