חייה של בטי, אמה של הנעדרת עדי יעקובי, היו רצופים מלחמות: במשך 16 שנים היא לא אפשרה לייאוש לגרום לה להפסיק בחיפושים אחר קצה חוט שיוכל להעיד על מה שעלה בגורל בתה, שנראתה לאחרונה בתל אביב ומאז - נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה. לפני כחודש, במאבק אחר, הכריע אותה הסרטן הממאיר.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בני משפחת יעקובי יציינו מחר 16 שנים להיעלמותה של עדי, תקופה ארוכה של אי-ודאות, כאב וגעגועים. שבועות ספורים קודם לכן הלכה אמה לעולמה בבית החולים, מבלי שהצליחה לפזר את הערפל שממשיך לאפוף את התעלומה.
עדי יעקובי נראתה, בפעם האחרונה, בדצמבר 1996 - בצומת הרחובות דיזנגוף והמלך ג'ורג' שבתל אביב. שוטר שהבחין בה העיד כי ניסתה לתפוס טרמפ, רגע לפני שהיעלמותה גרמה לחיי משפחתה להשנות מקצה לקצה.
"היו לה רגשות אשמה כבדים"
בכל השנים שחלפו מאז וכמעט עד שנכנעה למחלה, כיתתה בטי את רגליה מרחוב לרחוב בניסיון לאסוף עדויות. היא לא פסחה גם על קוראות בקלפים ובקפה, במטרה למצות כל סיכוי אפשרי לאתר את בתה.
בפעם האחרונה התקבל מידע שנגע לפרשה לפני כשנתיים, מאדם שנעצר בירושלים. אלא שגם אז אותם הפרטים הוזמו כעבור זמן קצר, והמשטרה - יחד עם בטח - שבו אל אותה נקודת התחלה. בשנת 2008 אותרה כתובת גרפיטי עם שמה של עדי במבנה נטוש בבת ים, אך גם קצה החוט הזה הוביל למבוי סתום.
"היו לה רגשות אשמה די כבדים", סיפר יוסי יעקובי, בעלה לשעבר של בטי. "כל המחלות האלה באו עקב המצב הנפשי הקשה מאוד שהיא הייתה שרויה בו".
יעקובי העיד כי החיפושים אחר עדי תפסו חלק נכבד מלוח הזמנים היומי של אשתו לשעבר. "לבטי היא רשימה", הוא סיפר. "על הבוקר היא הייתה מרימה טלפון לקצין משטרה מסוים, אחר כך לעיתונאי, ואחריו לשגרירות. היא לא נחה לרגע".
למרות הזמן הרב שחלף והטרגדיה הנוספת שפקדה את קרוביו, מוסיף האב לקוות שיוכל להחזיר את עדי לחיק משפחתו: "אני נזכר שהיא אמרה לי שהיא תברח, ואני אומר: וואלה - אולי היא ברחה ויום אחד פתאום תופיע".