ד"ר יוזף מנגלה נודע בעולם כ"מלאך המוות מאושוויץ," אחרי שביצע פשעים נגד האנושות במסגרת הניסויים הרפואיים שביצע ביהודים במחנה הריכוז וההשמדה. ניצולים רבים עדיין נרעדים כשהם שומעים את השם הזה, אך יש ניצולה אחת, שחוותה על בשרה את הסדיזם של הרופא הנאצי והחליטה לסלוח ולמחול לו על כל מה שעשה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בשנת 1944 נשלחה אווה קור ומשפחתה מהונגריה לאושוויץ. הם עמדו בתור בסלקציה מבלי לדעת מה הולך לקרות, ובסוף נותרה היא ואחותה התאומה מרים לבד במקום. התאומות הזהות ניצלו מתאי הגזים ונשלחו למעבדת הניסויים של מנגלה.
במהלך השהות במקום חלתה אווה מאוד ואף נאמר לה שנותרו לה שבועיים בלבד לחיות. אלא שהיא ואחותה שרדו את הזוועות ובתום המלחמה כל אחת התגוררה במקום שרצתה - אווה בארה"ב ומרים בישראל. כעבור כמה שנים מתה מרים בשל סיבוך רפואי שנבע ככל הנראה מאחד הניסויים של מנגלה.
התפנית ביחס של אווה לשואה היה כאשר פגשה רופא נאצי בגרמניה והבינה שהוא מצטער מה על מה שאירע. היא ביקשה ממנו להתלוות אליה לאושוויץ וגרמה לו לחתום על עדות כתובה כראיה לכל מכחישי השואה.
"רציתי להגיד לו תודה שהוא היה מוכן לבוא לאושוויץ ולחתום על התעודה. ידעתי שלהגיד לנאצי תודה רבה זה שיגעון, זה לא נורמלי", היא מספרת. העובדה שהוא נענה לבקשתה גרמה לה לרצות להודות לו, ובהמשך גם לסלוח לו, ולנאצים אחרים כמו מנגלה, על עברם.
"פתאום היה לי כוח, שלא ידעתי עליו, אפילו לסלוח למלאך המוות והוא לא יכול לשנות את זה", היא מסבירה. "אני לא הייתי יותר קורבן של מנגלה, הייתי חופשייה מכל העבר וכל הכאב שמנגלה שם על חיי. אי אפשר לשכוח אבל אפשר לחיות בלי הכאב".
החלטתה ותפישת העולם שלה עוררו זעם רב וביקורת חריפה בקרב ניצולים אחרים, אך היא דבקה בעמדתה. כדי להסביר את אמונתה היא טוענת כי "אנחנו לא יכולים לשנות את מה שקרה, אבל כן את האופן שבו אנחנו מתייחסים לזה".
על פגישה דמיונית עם מנגלה אמרה: "הייתי שואלת אותו אילו זריקות נתת לי והייתי אומרת לו 'אני סולחת לך'. לא משום שלו מגיע את זה, אלא משום שלי מגיע את זה