מצטערים, אבל אתם צריכים להתנצל: בפרויקט מיוחד ליום הכיפורים, מספרים כתבי חדשות 2 מי הם האנשים שעליהם לבקש סליחה בשנה החולפת - ובפני מי עליהם לעשות זאת. פוראת נסאר דורש מהממשלה להתנצל בפני תושבי ג'סר א-זרקא, יונה לייבזון חושבת שההוצאה לפועל חייבת לבקש סליחה מהחייבים, גיא ורון סבור שעל השר דרעי להתנצל - ואילו חיים ריבלין מפנה אצבע מאשימה אל המדינה כולה. פרויקט מיוחד
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
שר הפריפריה צריך לבקש סליחה מהפריפריה/ גיא ורון
גם ביום כיפור הקרוב על חלק נרחב משרי הממשלה לבקש סליחה מתושבי הגליל - על עוד שנה גרירת רגליים והנצחת הפערים הבלתי נתפסים בין הצפון לשאר חלקי הארץ; אך הנושא העיקרי באחריות הוא השר הממונה על הנגב והגליל, אריה דרעי.
כשנכנס למשרד הכלכלה לפני שנה וחצי, דרעי אימץ מיד את "התכנית הלאומית לצפון". הוא התחייב להעביר בממשלה תכנית אסטרטגית לשיפור המצב ונקב בסכום ההשקעה הממשלתי - 20 מיליארד שקלים, לא פחות.
מאז הוא עזב למשרד הנגב והגליל, הוסיף לתואר את "שר הפריפריה" והמשיך להצהיר על מחויבות לתכנית שתייצר 160 אלף מקומות תעסוקה חדשים, תחזק את הרפואה הציבורית הירודה וגם תביא לאחר שנים של הבטחות להקמת אוניברסיטה בגליל. אבל שוב - הכל התברר כ"כלאם פאדי", ההבטחות נשארו אצל התושבים ובשטח - כמעט ודבר לא נעשה.
הביטוח הלאומי פרסם לאחרונה את נתוני השכר בישראל; בעוד משכורת ממוצעת עמדה על קרוב לעשרת אלפים שקלים, בגליל השכר הממוצע נשאר הנמוך בארץ - 8400 שקלים. אבטלה? גם היא נשארה גבוהה בהרבה מהממוצע הארצי. תוחלת החיים, היא עדיין רחוקה מזו של המרכז שם שירותי הרפואה מפותחים בהרבה.
השר דרעי אמנם קידם דברים חשובים - הוא סבסד קייטנות קיץ לילדים והשיק פרויקט של שיעורים פרטיים באינטרנט - פעולות חשובות, אך לא טיפל נקודתית בגליל, מלבד אולי תכנית לפיתוח אתרי דת וקברי צדיקים.
ומה לגבי התכנית הלאומית לצפון? לפני ישיבת הממשלה על התקציב היא קוצצה בגסות ל-חמישה אחוזים ממה שהובטח במקור, בליל ההצבעה היא הוסרה לחלוטין מסדר היום, ודרעי לא התייחס לכך וגם לא איים במשבר קואליציוני. תושבי הצפון זקוקים לשר שמחויב כולו לבעיות האמיתיות של חבל הארץ הזה. לפעמים עדיף לומר סליחה, נכשלתי.
המדינה צריכה לבקש סליחה מתושבי מפרץ חיפה/ חיים ריבלין
"אני חיה בקריות כבר 50 שנה. לסירחון השריפות באמצע הלילה כבר כמעט התרגלתי. וריח הנפט הנורא הוא חלק משגרת יומנו, אבל הגוף נחלש והסרטן לא מאחר להגיע. יש לי שני בנים נהדרים, וארבעה נכדים שצריכים את סבתא שלהם. אמרתי בעבר שאני לא רוצה סרטן שלישי, ואז חליתי שוב. עכשיו אני אומרת, לא רוצה סרטן רביעי. הגיע הזמן לשים סוף לסרטן הסביבתי שמסכן את החיים של כולנו".
את הדברים האלה כותבת צעירה נחמיאס, תושבת הקריות, והיא לא לבד. יום יום מתעוררים מאות אלפי אזרחים ושואלים את עצמם: 'למה ממשיכים לסכן את החיים של כולנו'? מדוע עקרון "הזהירות המונעת" לא פועל במקרה שלהם? איך זה שעל ארבעה אחוזים משטח המדינה ממוקמים 25 אחוזים מהמפעלים המזהמים, ואף אחד לא מפעיל הגיון בריא ואומר, אם באזור הזה יש גם תחלואה עודפת, אז כנראה שיש קשר בין הדברים.
במפרץ חיפה חולים יותר, מתים יותר, יש שם את עומס פליטות הגבוה בארץ, אבל נמתין כולנו בסבלנות עד שיגיע ה-מחקר שיוכיח קשר סיבתי חד-חד ערכי בין הזיהום לתחלואה. בינתיים, אל תפריעו למשרד הבריאות להילחם באויב האמיתי על שלום הציבור: הסלמונלה. הרבה יותר פשוט להשמיד כמה קרטונים של דגני בוקר מאשר להתעמת עם בעלי הון שמחזיקים במפעלים המזהמים.
המדינה צריכה לבקש סליחה מצעירה נחמיאס ומתושבי המפרץ, על שנים של התעלמות, גרירת רגליים ומסרים סותרים. המדינה אלו משרדי הבריאות והגנת הסביבה ומשרד הפנים ועיריית חיפה וכל מי שצריך ויכול לתקן את העוול - ולהסיר את העננה מעל המפרץ.
ההוצאה לפועל חייבת לבקש סליחה מהחייבים / יונה לייבזון
ישעיהו אביינך מקונן שעובד כמנקה בנתב"ג גם בגיל 83 והופיע בכתבתו של אילן לוקאץ' מאוגוסט האחרון, חייב להוצאה לפועל מאות אלפי שקלים - חוב שתפח ועמד בתחילת הדרך רק על עשרות אלפי שקלים. אלא שהוא לא היחיד.
אם היה אדם בעל ממון, כבר מזמן היה לו עורך דין שהיה מסדיר את חובו אבל אדם שאינו בקיא בהליכים המשפטיים ובטח כשאינו דובר את השפה העברית באופן שוטף, מוצא את עצמו חסר אונים מול הגוף העוצמתי הזה.
ההוצאה לפועל, שהפכה לרשות האכיפה והגבייה, עושה לכאורה משהו חשוב - גביית חובות ממי שלא שילם, אבל בדרך דווקא החלשים ביותר הם הנפגעים העיקריים. במקום להיות רשות שמסייעת לאנשים ממצב סוציו-אקונומי נמוך להסדיר את התשלומים למי שאינם יכולים לשלם או נתקלו בבעיה, היא לעיתים הופכת את הסדרת החוב שהולך ותופח לבלתי אפשרית.
דוח שפרסם השנה מבקר המדינה חשף תמונה מזעזעת: לכל אזרח עשירי יש תיק בהוצאה לפועל, כ-90% מהחוב הכולל מורכב בכלל מריביות ומשכר טרחה, כשרק 10% מהסכום הם בעצם החוב המקורי.
לצד שיעורים ניכרים של ליקויים שנמצאו בתיקים שנפתחו, נחשף בדוח המבקר נתון מבהיל נוסף - בעוד ש-93% מדורשי החוב מיוצגים על ידי עורכי דין, רק 8% מהחייבים מצליחים להיעזר בייצוג משפטי. דווקא החלשים ביותר מתמודדים עם העול הכבד ביותר.
למרות שנעשו לא מעט צעדים כדי כן לשפר את השירות והתנאים שמקבלים החייבים, עדיין זה לא מספיק. ההוצאה לפועל צריכה לבקש סליחה מאזרחי המדינה בגלל אי השוויון הזה, שמי שגם כך לעיתים הגיע לסיטואציה הזו בגלל מצב כלכלי קשה, צריך שיסייעו לו לצאת מהבור אליו נקלע - ולא להקשות עליו עוד יותר עם סנקציות כלכליות וריביות שרק תופחות.
גם אנשים שרוצים להסדיר את חובם מוצאים את עצמם נכנסים לסחרור בלתי אפשרי, שרק מכניס אותם לחובות נוספים. צריך למצות את הדין עם החייבים ולא לאפשר להתחמק מתשלום אבל מדוע להקשות עוד יותר על מי שבאמת לא יכול לעמוד בחוב ולנפח את הסכום שעליו להחזיר? זה לא יעזור להחזיר את הכסף, אלא רק יעמיק את המצוקה ואת אי האמון של האזרח הישראלי במערכת.
סליחה מתושבי ג'סר א-זרקא/ פוראת נסאר
כל מי שנכנס לכפר ג'סר א-זרקא, כפר הממוקם על רצועת החוף סמוך לזכרון, סמוך לכביש החוף, מרגיש שהוא נכנס למחנה פליטים - ולא לכפר או יישוב בתוך מדינת ישראל. פשיעה משתוללת ברחובות, סמים, אין תשתיות, גברים מובטלים בבתי הקפה.
מי אשם בזה? יכול להיות שאנחנו יכולים להאשים את האנשים, את האוכלוסייה המקומית, אבל אני מאשים את המדינה, מאשים את הממשלה. הם הפקירו את התושבים של הכפר הזה. אחוזי האבטלה בו הם הכי גבוהים במדינה, אחוזי הזכאות לבגרות - הכי נמוכים במדינה. מעמד סוציו-אקונומי הכי נמוך במדינה.
יש צעיר שאני מכיר, מהכפר הזה, שקוראים לו עלי. הצעיר הזה כן רצה להשתלב, כן רצה לעבוד, אבל לא היה איפה. לא הייתה מסגרת שתקלוט אותו ותציל אותו מעולם הרחוב, מעולם הפשע, מעולם הסמים שמשתולל שם, מחוץ לביתו. לעלי לא הייתה שום אופציה - חוץ מלהשתלב בשורותיהם של הפושעים. אין שום מסגרות שיכולות לקלוט את הצעירים, העולים, הדור החדש שרוצה לעשות את השינוי בכפר שלו.
אני פונה לנשיא המדינה, לראש הממשלה ולשרים, לכל מי שאכפת לו מאותם צעירים שכן רוצים לחיות, שכן רוצים לבנות את הכפר שלהם, את היישוב שלהם. המדינה צריכה להתערב באופן מאסיבי ומיידי על מנת להציל את המצב בכפר הזה. אני קורא לכל היזמים במדינה ובחו"ל לבוא ולהשקיע בכפר הזה. זו ההזדמנות וזה הזמן.