מסר של געגוע ודאגה: אלפי שוטרים מרחבי הארץ נשלחו לתגבר את מחוז ירושלים בשל גל הטרור. עבודתם של השוטרים שתובענית גם בימי שגרה, הפכה בשבועות האחרונים לקשה עוד יותר בעבור משפחותיהם. נשות השוטרים מבקשות לשלוח חיזוק לבעליהם שכעת בחזית הלחימה, אך במקביל גם זועקות את מחאתם הדוממת בנוגע לתנאי השירות והמשכורת הנמוכה שבצד עבודתם המסוכנת.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"זה כמו להיות אם חד הורית", מספרת יסמין דלאל שבעלה אפי נשלח לתגבור בירושלים, "הוא קודם כל נשוי למשטרה ורק אחר כך מגיעות אני והילדה". בעלה של יסמין משרת בדרך כלל בתחנת ראש העין, אלא שמתחילת גל הטרור הנוכחי, הוא נשלח לתגבר את מחוז ירושלים - ומצא את עצמו מחוץ לבית למשך ימים.
"אני יודעת שהמצב לא פשוט וצריכים את כל השוטרים", מספרת יסמין, "אבל בחג הבת שלנו הייתה חולה ומצאתי את עצמי במיון לבד איתה ללא שום עזרה. אני יושבת ורואה חדשות ובכל פעם אומרים שצריך להביא עוד שוטרים לירושלים ואני לא מבינה מאיפה יביאו עוד? זה יהיה עוד פעם בעלי", חוששת דלאל.
כל מה שנשאר כעת לדלאל הוא לקוות שגל הטרור יסתיים, ולשלוח לבעלה מסר של אהבה, דאגה וגעגוע - כשהיא אוחזת בילדתם הקטנה, שבדיוק סיימה עוד יום בגן: "אנחנו מתגעגעות המון, מוסרות לך המון נשיקות ומתפללות בשבילך ובשביל כל השוטרים".
"זה מצב מטורף שנלווית אליו תחושת בדידות גדולה מאוד"
בעלה של לירון נגר מכפר סבא הוא קצין סיור בטייבה ונשלח גם הוא עם שוטריו לירושלים. "תמיד יכול לצוץ משהו, הוא תמיד בכוננות. הוא וחבריו יוצאים ב-5 לפנות בוקר וחוזרים לפעמים ב-1:30 בלילה. אלה משמרות שמתחילות ואת לא יודעת מתי הן מסתיימות. ולכל אלו מצטרפת גם מידת החרדה והדרישה להרגיע את הילדים", היא מספרת.
"יוצא מצב שאני צריכה אותו במהלך היום והוא לפעמים לא זמין. זה מלחיץ", היא מתארת. "אחר כך אני שומעת שהוא היה באירוע הזה והאירוע ההוא. זו תחושת בדידות גדולה מאוד, אנחנו אולי מכירים את המציאות הזו, אבל זה הגיע לשיא".
נגר בחרה לשלוח לבעלה מסר אוהב - בתקווה שהכל יסתיים במהרה: "דביר אהוב שלנו, אנחנו כאן בבית, חושבים ומתגעגעים, מקווים שאתה שומר על עצמך ועל השוטרים שלך, שכולכם פוקחים עיניים ועושים את המשימות שלכם בדבקות. אתה העוגן שלנו שנמצא מחוץ לבית. אנחנו מייחלים לשקט ושכל השוטרים יחזרו לבתיהם - לחיבוק החם ולמנוחה".
"התחלתי לבכות ביחד עם הילדים, אך השליחות חשובה"
בעלה של אלייה יהודה הוא סייר בתחנת חיפה. בגלל תפקידו ביס"מ - הוא תמיד בין הראשונים שמוקפצים לזירות ההתרחשות. "הוא חזר שלשום באמצע הלילה, אחרי שלא היה בבית 5 ימים", היא מספרת, "אני רגילה לתגבורים, אבל עם שני ילדים קטנים בבית, המצב הזה הופך לקשה מאוד. הילדים שלנו מדביקים אחד את השני בבכי, לא יכולתי להתמודד עם זה אז התחלתי לבכות איתם יחד".
"בעלי היקר, שרק תמשיך לשמור עלינו ולהיות גיבור שלנו", פונה אליו אלייה. "אני מקווה שדאגו לך והביאו לך לאכול ולשתות. אני וכל פורום משפחות השוטרים דואגים לך ולכל שאר השוטרים".
תהילה צנדיק מתארת אף היא מצב דומה, של חיים משותפים לצד שוטר - שהוא גם אבי שלושת ילדיה: "כולם יוצאים לטייל ולבלות עם האבות שלהם והם כל הזמן שואלים: 'איפה אבא?' הם מאוד מודאגים ובוכים כשהם שומעים על פיגוע. הוא משרת בירושלים באופן קבוע והמציאות הזו מוכרת לנו היטב. חבר טוב שלו מהיחידה נהרג בפיגוע בבית הכנסת בהר נוף בשנה שעברה, וזה מאוד קרוב אלינו".
"איציק שלי, רק רציתי לבקש ממך שתשמור על עצמך שם בחוץ", מבקשת תהילה. "המצב הזה מטורף, כולנו דואגים, אבל אני מבטיחה לך לשמור כמה שניתן על שגרה עם הילדים. תשמור על עצמך ועל השוטרים שאיתך".
"השוטרים נשלחים למקומות הכי מסוכנים שיש - ותנאיהם רעים"
נשות השוטרים מכירות היטב את המקצוע בהם בחרו יקיריהם, ואת המחיר היקר שבצדו. אך הן כועסות על כך שהתמיכה הגדולה שהם מקבלים מהציבור לא מתרגמת לתנאים ולשכר. "הם עוזבים את הבית לימים שלמים, למקומות הכי מסוכנים בארץ ואף אחד לא משלם להם תוספת או מתגמל אותם בהתאם", אומרת טטיאנה שמרי, אחת מחברות פורום משפחות השוטרים.
"הם עומדים 18 שעות על הרגליים ועושים את זה במוטיבציית-על ובשליחות אמיתית ואסור להם להתאגד ולהיאבק כך על תנאי העסקתם. שוטר מקבל בממוצע רק 7000 שקלים כמשכורת ואילו אשת שוטר כמעט ולא יכולה לעבוד משרה מלאה וזה דבר שמוביל למצוקה גדולה. חשוב לי שגם כשהמצב הזה ייגמר לא ישכחו אותנו ושיזעקו את זעקת השוטרים שעובדים כל כך קשה ומקבלים תמורה מועטה למסירות ולמקצועיות שלהם".
שמרי מציינת כי ב-21 באוקטובר תתקיים עצרת ברחבת המשביר הישן בירושלים ש"מטרתה גם לתמוך בשוטרים שלנו וגם לזעוק את זעקתם על התנאים שלהם. אנחנו מקבלות המון חום מהציבור בתקופה הזו, אבל כשהכול נגמר פתאום שוכחים אותנו".
לפניות לכתב: AzriA@ch2news.tv