"אני לא גיבור, אני מאמין בדו קיום, אני מאמין בשלום ואני מאמין שנחיה ביחד ונמשיך ביחד" - כך אומר עלי סלאם, ראש עיריית נצרת, ימים ספורים לאחר שתקף בחריפות את יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, שלטענתו מלהיט את הרוחות בין יהודים וערבים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"זה נכון שאני פלסטיני, אבל אני אזרח ישראלי", אומר סלאם. "אני צריך לכבד את איפה שאני חי. לא טוב לי עם מה שקורה. אני כועס על כל המנהיגים, גם על נתניהו וגם על אבו מאזן. שני המנהיגים האלה צריכים לשבת ולדבר על שלום אמיתי. אני דואג שלא תהיה עוד אינתיפאדה".
סלאם, איש עסקים אמיד, עומד כבר שנתיים בראש העיר הערבית הגדולה בישראל. הדברים החריפים שאמר על יו"ר הרשימה המשותפת גררו אחריהם הרבה מאוד ביקורת. אמרו עליו שהוא משתף פעולה ושכל מה שמעניין אותו הוא הכסף של המבקרים היהודים. אבל הוא לא מתחרט.
"מעניין אותי איך להרגיע את הרוחות ולהחזיר את אל-אקצא לשגרה הרגילה", אומר סלאם. "איימן עודה בא לחמם וללכת? מי הוא בכלל? הוא צעצוע. הוא בא לצעוק ושיצלמו אותו בהר הבית".
המנהיגים מושכים לכיוונים שונים
סלאם תקף גם את ח"כ חנין זועבי, שאמרה כי איבד את עשתונותיו. "אין לי זמן לענות לה", הוא מגיב. "לא רואה אותה מחצי סנטימטר".
נצרת של סלאם נראתה השבוע שוממת. מדי פעם עברה קבוצת תיירים נוצרים יהודים כמעט ולא ביקרו בעיר בימים האחרונים. על הקירות מתנוססים שמות ותמונותיהם של הרוגי מהומות אוקטובר, בדיוק לפני 15 שנים. בהשוואה בין גל הטרור הנוכחי לאירועים של שנת 2000, ערביי ישראל לא שותפים לו למעט שני פיגועים בגן שמואל ובעפולה.
למרות הניסיון להציג חזית אחידה של ערביי ישראל התברר כעת כי אין אחת כזאת. החברה הערבית ישראלית קרועה. היא מיטלטלת בין הרצון חלק מהחברה הישראלית לבין דחייה אפליה ותסכול מתמשך. היא גם קרועה בין מנהיגיה - שמנסים למשוך אותה לכיוונים שונים לגמרי.