בערב חג הפסח אנו יושבים סביב שולחן החג, מאוחדים עם המשפחה, חוגגים את החירות. יש נשים בישראל שבמשך שנים מתחננות לחופש, לחירות מודל 2016. נשים שעשו טעות, התחתנו עם בן הזוג הלא נכון, אבל נותרו כבולות אליו כיוון שהוא מסרב לתת להן גט. שלוש נשים שהיו במצב הזה הצליחו בשנה האחרונה סוף סוף לזכות בחירות הבסיסית שכל כך חיכו לה, ובחרו לשתף אותנו בסיפורן.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
על פי נתוני בתי הדין הרבניים, 180 נשים קיבלו השנה גט מבעליהן. על פי הדין, אישה שרוצה להתגרש מבעלה חייבת את הסכמתו כדי "להשתחרר" מקשר הנישואים.
א', בת 41 מירושלים ואם לשלושה ילדים, קיבלה השנה גט אחריו רדפה במשך שלוש שנים וחצי. את בעלה לשעבר הכירה באתר היכרויות. כבר אז נדלקו לה נורות אדומות, אבל גילה הצעיר והאהבה, היא מספרת, סינוורו אותה - והם מיהרו להתחתן. "אחרי החתונה הוא הוריד את ה'מסכה'", סיפרה. "הבנתי שאני חיה עם שני אנשים – אחד טוב והשני רע, עם התפרצויות זעם. הבנתי שזה לא ישתנה והחלטתי שאני לא מוכנה שאני והילדים נהיה קורבנות".
לטענת א', בן זוגה נהג כלפיה באלימות, מה שהביא להוצאת צו הרחקה נגדו. "הוא היה אגרסיבי ואלים מילולית", תיארה. מכאן ההחלטה על פרידה הייתה קצרה, אבל ההליך ארוך. בעלה לא הסכים לשחרר אותה לדרכה בלי שתוותר על תשלום המזונות, או לפחות תסכים להפחית אותם, כמו גברים רבים במצב הזה. רק אחרי שלוש שנים וחצי של דיונים משפטיים הוא התרצה.
"חירות בעיני זה החופש שלי להיות אני ולחיות את החיים שלי בלי שמישהו יחזיק אותי כבת ערובה ושינהל אותי", אומרת א'. "זה לא רק החופש שלי להתחתן עם מישהו אחר, זה החופש שלי לעשות את מה שאני רוצה. שהמוח שלי יהיה פנוי ואוכל לישון טוב בלילה. זה להיות פנויה יותר לילדים ולהתרכז בעבודה. עכשיו חזרתי להשקיע בעצמי, חזרתי לנגן בכינור במשך שעות, כמו בילדות".
סירבה לעזוב את העבודה
כמו א' גם ש', בת 28 מהמרכז ואם לשני ילדים, לא הצליחה לעצור בזמן את הגורל שאולי היה ידוע מראש. "הגענו ממנטליות שונה ולא הצלחנו לגשר על הפערים גם מבחינת דת ואורח חיים", היא אומרת. "אני באתי מבית שליו, אוהב ומכבד והוא בא מבית תוסס עצבני, מקלל, רודני. לא הגענו לעמק השווה. הייתי מאוד צעירה והכרנו בשידוך".
בעלה למד בישיבה וש' הייתה המפרנסת היחידה. כשהבין שהיא עובדת יחד עם גברים, דרש ממנה לעזוב את העבודה. היא סירבה – והוא עזב את הבית. אבל לגירושים הוא לא הסכים, גם במקרה הזה בגלל סירובו לשלם מזונות.
שלוש שנים וחצי התנהלה ש' בין דיון לדיון בבית הדין הרבני ובבית המשפט המחוזי שם תבעה מזונות. "הייתי ממש על הסף לאבד את הילדים שלי ושהם יעברו למשמרות שלו", סיפרה. "הוא ניסה להוכיח שאני לא דתייה מספיק, שאני מדרדרת את הילדים לתרבות רעה, שאני לא מחנכת אותם כמו שצריך. אבל הוא פשוט לא רצה לשלם מזונות".
בעלה של ש', היא מספרת, התנה את מתן הגט בביטול תביעת המזונות. בערב פסח הקודם הוא נשבר והתקשר לש' והודיע לה שהחליט לתת לה גט. "יכול להיות שנגמר לו המימון לעורכי דין, יכול להיות שהוא הבין שהפסיד ויכול להיות שפשוט הוא גם רצה את החופש שלו, שתהיה לו אפשרות להמשיך הלאה", אמרה.
נהנית מהחיים
ת', בת 30 מהמרכז ואם לשני ילדים, הייתה נשואה לבעלה חמש שנים. עוד שנתיים נדרשו לה כדי לקבל את החופש בחזרה. "הוא הציב הרבה תנאים כדי לתת לי את הגט", אמרה. "היה לו קשה עם הרעיון של גירושים ועם זה שאני זו שיזמתי אותם. זה פגע לו בכבוד והוא חיפש נקמה".
גם היא סיפרה על אלימות מצד בעלה. תחילה האשימה את עצמה, אך עם הזמן הבינה שהיא פשוט צריכה משהו טוב יותר עבורה ועבור ילדיה. "כל פסח הייתי מתפללת שאולי הפעם אני אצא לחופשי", אמרה.
בעלה של ת' התייאש לבסוף ונתן לה גט. "התחלתי לפרוח מהרגע שעזבתי אותו", אמרה. "אני משוחררת ונהנית בחיים, עם כל הקשיים".
את שלוש הנשים ליווה לאורך מאבקן לחירות ארגון "יד לאישה", שהוקם במטרה לאפשר לכל אישה עגונה או מסורבת גט להתגרש בכבוד. "ברבים מהמקרים אנחנו נוכחים לדעת שהבעל הוא סרבן גט עיקש, בין אם בשל סרבנות לשמה ובין אם בשל מניעים סחטניים של ענייני רכוש או משמורת", אומרת עו"ד אסנת שרון, מנהלת ארגון יד לאישה מבית אור תורה סטון. "נשים שזוהי מציאות חייהן אינן מוכרות כמסורבות גט על ידי בתי הדין וכפועל יוצא מכך בתיקיהן לא מופעלים כל האמצעים העומדים לרשות הדיינים על מנת להביא את הבעל לתת את הגט. הגיעה העת שבית הדין יפסיק לעצום את עיניו למציאות הקיימת בשטח ויכיר במצבן של אותן נשים שנכון להיום שקופות למערכת".
בינתיים, לארגון יד לאישה יש עוד הרבה עבודה. על פי נתוני בתי הדין הרבניים, בישראל עוד מאות נשים שממתינות לגט מבעליהן, ממתינות לצאת לחירות.
לפניות לכתבת:
Ch2news.avivitm@gmail.com