בקיץ הקרוב רוצה עמנו-אל אולגין בת ה-11 מבת ים להיות כמו כל הילדים שנהנים בחופש הגדול מהבריכה והים, אבל היא לא יכולה. מהרגע שנולדה לעמנו-אל יש רגל תותבת שאליה התרגלה, אך למרות שהיא מתהלכת איתה בחופשיות כל היום, היא אינה מתאימה לרחצה. למרות שברחבי העולם קטועי רגל זכאים גם לתותבת מיוחדת לרחצה, בישראל המציאות היא אחרת.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
התותבת המיועדת לרחצה היא אינה רק בגדר "פינוק" כדי ללכת לים. כשעמנו-אל רוצה להתקלח היא נאלצת להיעזר בהוריה, שמלווים אותה מהרגע שהיא נולדה, כי היא לא יכולה להתקלח עם התותבת שלה.
למרות שהיא ילדה שמחה שלא נותנת למגבלה שלה לעצור אותה, עכשיו כשמגיע הקיץ, היא מתארת בעזרת אמה מירי בפוסט בפייסבוק את ההתמודדויות הקשות של קטועי הגפיים.
"נכון אנחנו יפים, מחייכים, שמחים, 'משלימים' את גופנו עם עזרים, אבל לעתים קרובות זה כואב", הן כותבות. "יש פצעי לחץ, בלילה אנחנו מקפצים על רגל אחת, כשהתותבת אינה מתאימה אנו ממתינים לאישורים, רצים ארבע פעמים לפחות רק בכדי לקבל אישור. עוד הפניה, עוד טופס 17, אחר כך מדידות, התאמות, אישורי מסירה, פיזיותרפיה לשמירה על שאר הגוף - בכל זאת משהו חסר, בבריכה ובים אנו מוגבלים".
"משרד הבריאות לא מימן תותבת לרחצה", מסבירה אמא של עמנו-אל. "ברחבי העולם בן אדם שאין לו רגל זכאי גם לתותבת רחצה כדי לשפר את איכות החיים שלו. כדי שהוא לא יצטרך לעמוד על רגל אחת או לשבת על כסא במקלחת. כדי שהילדה שלי תוכל ללכת לים או לבריכה היא צריכה תותבת רחצה. איזו משפחה ממוצעת יכולה להרשות לעצמם כל שנה שהילד גדל להוציא 12 אלף שקל על תותבת רחצה? אז בקיץ הקרוב היא צריכה לקפוץ על רגל אחת כי מדינת ישראל לא מממנת תותבת רחצה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אנו מודעים למצב הילדה אך לצערנו בשלב זה תותבות לרחצה אינן נמצאות בסל המוצרים המסופקים על ידי משרד הבריאות במסגרת התוספת השלישית".
לפניות לכתבת: