המקרה הטרגי של שירלי מרדר בת ה-27, שאושפזה במצב אנוש בעקבות נטילת נורופן, הוביל לבהלה בקרב בני אדם רבים שנוהגים לצרוך את התרופה. חגי שור, חבר הנהלת איגוד הרוקחים בישראל מסביר מה הסיכוי להיפגע מנורופן וכיצד נוכל לשמור על עצמנו.
עד כמה המקרה של פגיעה מנורופן שכיח?
"למרות שמדובר בסיפור מצער, התגובה בהחלט מאוד נדירה ולא שגרתית", מסביר שור. לדבריו, אם צורכים את התרופה במשך יום יומיים, ובמינון נמוך לפי הכיתוב באריזה, הסיכוי שיקרה משהו שואף לאפס. "לרוב המוחלט של האנשים תרופה כזאת לא תגרום נזק לכבד, רק אחוז אפסי מגיבים לא טוב לתרופה", הוא מוסיף.
כיצד יכול השימוש בנורופן להביא לפגיעה?
"נטילה של תרופה מסוג זה לאורך יותר מיומיים שלושה רצופים עלולה להיות בעייתית", אומר שור. כל אדם בנוי בצורה שונה מבחינה גנטית ולכן ההשפעות שיש הגוף הן שונות. כל תרופות שאנו נוטלים דרך הפה מגיעות לכבד שמשמש כ"מעבדה" של הגוף שמפרקת את החומר ולכן הוא עלול להיפגע.
אצל אחוז קטן מן האנשים שמשתמשים בתרופות משככות כאבים, במקום שהכבד ייפרק את התרופה "התרופה מפרקת את הכבד", מסביר שור, זאת בדומה למה שקרה במקרה של שירלי מרדר.
האם יש עוד תרופות שעלולות לפגוע בגוף ובכבד?
לדברי שור גם מי שצורך כמויות גדולות של אקמול עלול לסבול מנזק בכבד. שור מסביר כי במיוחד אצל ילדים ניתן לראות מקרים של מנות יתר שניתנות על ידי הורים דרך סירופ או נר.
האם יש דרך לדעת מי רגיש לתרופה?
"לא ניתן לדעת מראש כיצד ישפיע הנורופן על החולה", אומר שור. "המקרה של שירלי הוא של אחד למיליון. אופטלגין אקמול וכל תרופה אחרת יכולה לגרום לתוצאות הרסניות ולא ניתן לצפות זאת מראש. בנוסף מדגיש שור כי אם לוקחים תרופה במינון נכון, בהמלצת רופא ולאורך תקופה קצרה לא אמור להיות סיבוכים.
שור מוסיף כי אנשים מבוגרים הם רגישים יותר לתרופות מסוג אלו מכיוון שתפקודי הכליות והכבד שלהם נמוכים יותר. בנוסף אנשים אשר צורכים תרופות נגד דיכאון צריכים לשים לב כי יחד עם שימוש במשככי כאבים הן מעכבות את קרישת הדם.