הזוכים הראשונים בפרס נובל לשנת 2013 - בתחום הרפואה - הוכרזו בצהריים (ב'), ושני החוקרים הישראלים שהיו מועמדים לא ביניהם. באוניברסיטה העברית בירושלים, אליה משתייכים פרופ' חיים סידר ופרופ' אהרון רזין, שררה אכזבה בעקבות ההכרזה על זכייתם של ג'יימס רוטמן וסנדי סשקמאן האמריקניים, ותומאס סודהוף הגרמני.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
פרופ' חיים סידר ופרופ' אהרון רזין נחשבו מועמדים מובילים לפרס על מחקרם בתחום רצף ה-DNA. שני החוקרים הישראלים הבכירים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, זכו בעבר בפרס וולף על מחקרם (בשנת 2008), ואף זכו בעבר בפרס ישראל.
סידר ורזין חוקרים, יחד עם עמיתם הסקוטי אדריאן בירד, שינויים ברצף ה-DNA הנובעים מתהליך המתיליזציה - תגובה כימית בה מצטרף מתיל לרצף הגנים. השינוי ברצף עשוי להוביל למחלות ולפגמים.
חתני פרס ישראל
פרופ' חיים (האוורד) סידר, בן ה-70, נולד ולמד בארצות הברית עד לשנות השבעים. לאחר עלייתו לארץ, הצטרף לבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. סידר זכה בשנת 1999 בפרס ישראל בחקר הביולוגיה, ובפרס וולף (יחד עם רזין) בשנת 2008.
בשנת 2009 זכה סידר בפרס א.מ.ת במדעי הטבע, וכמו כן זכה בפרס גרדנר ופרס רוטשילד. פרופ' סידר הוא אביו של במאי הקולנוע יוסף סידר, שביים בין השאר את הסרט המצליח "הערת שוליים", שעסק בתחרות בין אב לבנו על רקע הענקת פרס ישראל.
פרופ' רזין בן ה-78 זכה בפרס ישראל לביולוגיה בשנת 2004. רזין חבר גם הוא בסגל בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, וחוקר את ה-DNA במשך שנים רבות, יחד עם פרופ' סידר ועמיתים נוספים.
הזוכים: אחראים לגילוי מערכת המעבירה מטען סלולרי
שני החוקרים האמריקנים ג'יימס רוטמאן וראנדי סשקמאן, והחוקר הגרמני ת'ומאס סודהוף - הם חתני פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה על המחקר שעשו באברונים בתוך תאים ומערכת התנועה שלהם בתוך התא ובין התאים.
"רוטמאן, סשקמאן וסודהוף גילו בזכות המחקר מערכת בקרה מדויקת שמעבירה ומוסרת מטען סלולרי", אמרה דוברת ועדת הפרס. שלושת הזוכים יתחלקו בפרס הכספי שיינתן להם ששוויו כ-1.25 מיליון דולר.
לא רק כבוד: הזוכה יקבל גם פרס של 1.25 מיליון דולר
בהמשך השבוע יהיו הכרזות נוספות על הזוכים בפרס היוקרתי, על פי חלוקה לקטגוריות השונות. מחר יוכרזו הזוכים בנובל בפיזיקה וביום רביעי בכימיה. ביום שישי יוכרזו באוסלו שבנורווגיה הזוכים בפרס נובל לשלום. בשבוע הבא יוכרזו שמות הזוכים בפרס נובל בכלכלה ובספרות.
הזוכים בנובל צפויים לזכות לא רק בכבוד גדול, אלא יקבלו גם פרס על סך של 1.25 מיליון דולרים. הטקס היוקרתי בו יקבלו הזוכים את הפרסים ייערך כמדי שנה במעמד מלך שוודיה בבית העירייה בשטוקהולם ב-10 בדצמבר - התאריך בו מת מייסד הפרס, אלפרד נובל.
שרשרת של זוכים ישראלים בפרס
ישראלים זכו בפרס נובל 10 פעמים בעבר, כשאת הנובל הראשון שהוענק לישראלי קיבל הסופר ש"י עגנון ב-1966. ב-1978 זכה בפרס נובל לשלום ראש הממשלה מנחם בגין, מעט לפני שחתם על הסכם השלום עם מצרים. בגין זכה בפרס יחד עם הנשיא המצרי, אנואר סאדאת.
ב-1994 זכו בפרס נובל לשלום ראש הממשלה יצחק רבין ומי שכיהן אז כשר החוץ, שמעון פרס. זאת לאחר שחתמו על הסכמי אוסלו בספטמבר 1993. לקבלת הפרס היה שותף גם יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת.
8 שנים מאוחר יותר, זכה הפרופ' דניאל כהנמן מישראל בפרס נובל בכלכלה. ב-2004 היו הפרופ' אהרון צ'חנובר והפרופ' אברהם הרשקו לזוכים בפרס הנובל בכימיה על גילוי אחד התהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים.
שנה בלבד לאחר מכן, התבשרה ישראל על זכייה נוספת בפרס היוקרתי: הפרס בכלכלה לשנת 2005 הוענק לפרופ' ישראל אומן, יחד עם עמיתו הפרופסור תומאס שלינג מארה"ב. ב-2009 זכתה לראשונה אישה ישראלית בפרס: הפרופ' עדה יונת קיבלה את הפרס בכימיה על חקר הריבוזום וגילוי מבנהו.
הזוכה האחרון עד כה בפרס היה הפרופ' דן שכטמן מהטכניון, שזכה לפני שנתיים בפרס נובל בכימיה לאחר שטען בניגוד לכל מה שהיה מקובל לחשוב, שהאטומים בקוואזי-גבישים אינם מסודרים במבנה סימטרי שחוזר על עצמו - אלא בדפוס שונה.