זה התחיל בהערה על סט צילומי דוגמנות, הידרדר לדיאטה רצחנית שגרמה לאובדן משקל קיצוני, ונגמר בבולמיה ואנורקסיה בשיאן שקלה הדוגמנית קארין באומן 36 ק"ג בלבד - אבל עכשיו, סוף סוף, ניתן לומר שהיא מתאוששת.
בריאיון שהעניקה הבוקר לדליה מזור בתכנית הבוקר של קשת "יום חדש", שיחזרה באומן את אותו האודישן הגורלי שנערך בפריז כשהייתה בת 16. אז אמרו לה שבכדי להתקבל לסוכנות, עליה להוריד חמישה ק"ג בארבעה חודשים. "האודישן ארך רבע שעה, מדדו לי היקפים וגובה, בסוף האישה אמרה לי שעליי להפחית במשקל כדי שהסוכנות תייצג אותי", מספרת באומן ומוסיפה: "באותו הזמן שקלתי 56 או 57 ק"ג, שהם קצת יותר מהמשקל התקין, לפי חישוב הגובה והמשקל שלי".
"כל בחורה רוצה תמיד לרדת קילו אחד או שניים", מודה קארין ומדגישה: "אבל אני באותה תקופה הרגשתי טוב עם עצמי כשהסתכלתי במראה, כשהתלבשתי וכשיצאתי. אהבתי את הגוף שלי ואת איך שאני נראית ואכלתי נכון".
"כשאותה אישה אמרה לי שעליי להוריד במשקל, שמרתי על קור רוח, אבל כשיצאתי מהסוכנות בכיתי. התחלתי לחשוב שמשהו לא בסדר איתי, עלו לי לראש מחשבות שלא היו קיימות לפני כן לגבי כך שאולי אני לא נראית טוב. רציתי לשמור לעצמי את ההבטחה שאני מורידה חמישה ק"ג והולכת לדגמן בפריז", היא אומרת.
"את קמה בדיכאון, לא עושה כלום ולא מדברת עם אף אחד"
לא כולנו מבינים מהו סדר היום הקשה של בחורה שסובלת מהפרעות אכילה. "היום המצב שלי כבר הרבה יותר טוב, אבל לפני חודש וחצי היה גרוע. סדר היום הוא כזה שבבוקר את קמה בדיכאון, לא עושה כלום, יושבת בבית, לא מדברת עם פסיכיאטר או עם תזונאית, את לא מטופלת ולא אוכלת נכון", הסבירה קארין.
"במצב הכי גרוע שהייתי, ערבבתי חומרים מתוקים ומלוחים, והקאתי מיד לאחר מכן. הגוף שלי שלט במוח והכל עבד כמו רובוט", מציינת באומן ומוסיפה: "זוהי מחלה מאוד קשה, והלוואי שיהיה אפשר להציל כמה שיותר מהר בנות שנמצאות במצב הזה כיום. כל כך הרבה בנות סובלות מהמחלה,הייתי רוצה שייפתחו עוד מקומות לעזרה. אין לאן לפנות ולכן הן לא יכולות להיפתח".
האפשרות היחידה שקיימת היום לטיפול בצעירות שסובלות מהפרעות אכילה היא האשפוז, אך גם זה לא תמיד מצליח. "אשפזתי עצמי כמה פעמים בתל השומר", מספרת קארין. "בתחילה את אוכלת נכון, שומרים עלייך שלא תקיאי, את ישנה בשעות נכונות, מקבלת טיפול תרופתי ומנסה להציל את הגוף. בסופו של דבר את בורחת וחוזרת לזה, מתוך הפחד לעלות במשקל".
"זה לא שווה את זה, יש חיים מאושרים ואני רוצה אותם"
בנקודת השפל של המחלה שקלה באומן 36 ק"ג - על גובה של 1.68 מ' בלבד. הייתה פעם אחת שבה שהיא נעלה את האוכל בעזרת מנעול, כדי לא להתפתות לאכול בלילה. "במהלך המחלה הכל סוגר אותך לאט. אין חברות ולא בן זוג, הבילויים נגמרים ואפילו היכולת לטפח את עצמך. אין לך דרך מוצא. אלו מחשבות גרועות, במשקל כזה המוח לא עובד ולא מתפקד נכון, שום דבר כבר לא מעניין, אבל היום אני נמצאת בבית והרבה יותר קל לי, יש לי את החופש שלי, אני מטופלת אצל פסיכיאטר, מתחילה טיפול תרופתי והפחד קצת נחלש".
"את מגיעה לשלב שבו נמאס לך, אין לך כוח לחיות חיים כאלה בתוך הבועה הזאת, רציתי לחזור להיות קארין, והתעוררתי. היום אני רוצה לחיות נכון, לצאת, לבלות, אני מתגעגעת לחיים שלי", היא מדגישה.
היום, קארין מאמינה שאם אדם לא רוצה לעזור לעצמו, שום דבר לא יכול לעבוד. במסר שהיא רוצה להעביר לבנות שנמצאות במצב הקשה הזה, היא אומרת: "זה לא שווה את זה שהחיים שלנו יהיו שחורים וסגורים בגלל משקל ופחד. עד היום יש לי פחד, אני נלחמת בדימוי גוף: יש לי נפילות, הקאות, כלום לא מושלם עדיין. זה תהליך, אבל זה לא שווה את זה, יש חיים מאושרים, אני רוצה אותם ובטוחה ששאר הבנות החולות רוצות גם".