ט"ו בשבט לפנינו, ורובנו מתפתים למלא את המטבח בשפע רב של פירות יבשים, צבעוניים ומעוררי תאבון. מבחינה תזונתית, אין להתייחס לפירות היבשים כמו אל מנת פרי טרי, מאחר שאין בפירות במיובשים ויטמין C כלל. יתרונם של פירות ט"ו בשבט הוא בעיקר בכמות הברזל והסידן הנמצאת בהם, לצד החיסרון העיקרי: הרבה קלוריות.
אז מהו ערכם התזונתי של פירות ט"ו בשבט ומה השפעתם על הדיאטה?
אין ויטמין C
כל פרי שעבר יבוש, מכיל את כל מה שהכיל הפרי הטרי המקורי, מלבד המים שהתאדו במהלך הייבוש, ומלבד הויטמינים. במשמש טרי אחד לדוגמה יש 30 קלוריות, כחצי מ"ג ברזל וכ-5 מ"ג ויטמין C, ובאותו משמש לאחר יבושו יש עדיין את אותן 30 קלוריות וחצי מ"ג ברזל, אך אין בו ויטמין C כלל.
רוב הפירות היבשים אינם מכילים ויטמין C כלל, מאחר שוויטמין זה נהרס לחלוטין במהלך הייבוש. גם כמות הויטמינים A ו-B מופחתת, אם כי לא לחלוטין. מי שצורך פירות יבשים במקום פירות רגילים בתקופת החג, צריך להשלים את ויטמין C החסר על ידי אכילת כמות גדולה יותר של ירקות טריים.
מינרלים
הפירות היבשים מצטיינים בכמויות ענק של מינרלים החשובים לגוף כמו ברזל, סידן, מגנזיום. 2-3 תאנים יבשות לשם הדגמה, מכילות יותר סידן מאשר במיכל שלם של יוגורט או כל מוצר חלב אחר. 5-6 שזיפים מיובשים נותנים לגוף ברזל בכמות הדומה לזו הקיימת ב"פולקה" של עוף בגריל.
השוואה לממתקים
אחוז השומן בפירות היבשים הינו אפסי. כפי שהפירות הטריים אינם מכילים שומן, כך גם הפירות המיובשים, ובכך יתרונם על פני השוקולדים, הפיצוחים ושאר החטיפים המלוחים. מאידך, יש חסרונות בפירות היבשים. תהליך הייבוש הטבעי המתבצע בחממות מיוחדות, אורך מספר חודשים ודורש משאבים כלכליים רבים מלבד זמן ההמתנה. לכן, בתעשייה משתמשים בדרך כלל בתהליך יבוש מהיר וכימי, לפעמים ע"י אדי גופרית, הנקלטים ע"י הפירות היבשים ונאכלים יחד עמו, ומהווים חסרון בריאותי.
בנוסף לכך, כמעט כל הפירות היבשים מכילים חומרים משמרים בלתי טבעיים. אמנם אי אפשר לדעת מה מכילים פירות הנמצאים בתפזורת, אך כאשר מדובר בפירות יבשים הנמכרים בשקיות אטומות, ניתן לקרוא על גבי השקית עצמה מה היא מכילה מלבד הפירות עצמם. ברוב המקרים, חומרים משמרים אלו הם בלתי טבעיים ובלתי רצויים לגופנו.
סיבים תזונתיים
בפירות היבשים יש כמות גדולה של סיבים תזונתיים, שאינם מצויים (או במצויים בכמות מזערית בלבד) בממתקים וחטיפים. הסיבים התזונתיים חשובים לפעולת העיכול, לבריאות המעיים, לאיזון ספיגת הסוכר, ולמניעת אינספור מחלות.
המובילים בסיבים הם בעיקר שזיפים המיובשים, בהם יש חומר שנקרא "די-פניל-לסטין". חומר זה בעל פעילות משלשלת עדינה מאוד, העוזרת לפעילות מעיים תקינה ומניעת עצירות אצל רבים. כדי לקבל את ההשפעה המירבית מהשזיפים, יש להשרותם במים רותחים עם כפית דבש למשך כמה שעות, ולשתות את המים בהם הורשו השזיפים ואליהם השתחרר החומר הפעיל. אין צורך לאכול את השזיפים לאחר השרייתם, וכך אפשר לחסוך עוד כמה קלוריות.
הרבה קלוריות
בזמן תהליך ייבוש הפירות, בדרך כלל לא מוסיפים סוכר. יש להבדיל בין פירות מסוכרים (כמו פפאיה ואננס), לבין פירות שעוברים תהליך ייבוש כפי שהם, ללא כל תוספת.
הפרי המיובש בדרך כלל מתוק יותר מאשר הטרי, כי הוא מרוכז יותר: לאחר יבושו והוצאת רוב המים שהיו בפרי, נשארת אותה כמות סוכר, בצורה מרוכזת יותר, ועל כן הפרי מתוק ונדמה שהוסיפו לו סוכר. כשמסתכלים על כמות הקלוריות במאה גרם של פרי מיובש, מגלים שהוא יכיל פי שישה בערך מאשר הפרי הטרי.
ההסבר לכך הוא שכל הפירות היבשים מכילים כמות גדולה יותר של קלוריות בהשוואה לפירות הטריים. במאה גרם של משמשים טריים יש שניים שלושה משמשים, ואילו במאה גרם של משמשים מיובשים יש כ- 20 משמשים. הפירות הטריים מכילים יותר מ- 80% מים, ולאחר הוצאת המים משקלם מופחת בצורה משמעותית. במילים אחרות, משמש מיובש אחד מכיל אותו מספר קלוריות כמו משמש טרי, אבל הוא קטן יותר וקל יותר, ולכן 100 גרם משמשים מכילים יותר פרי.
אגוזים ושקדים
חשוב מאוד לזכור שכל האגוזים למיניהם והשקדים שייכים ל"קבוצת השומן", כלומר נחשבים כתחליף לשמן, וזאת מאחר שהם מכילים אחוז שומן גבוה ביותר. אגוזי אילסר מכילים 63% שומן, אגוזי מלך 62% שומן, ואגוזי פקאן 67% שומן!!! במאה גרם של אגוזים יש בממוצע 650 קלוריות, ובכף אחת של אגוזים (1-2 יחידות, תלוי בגודל) יש 50 קלוריות. במקרה של השקדים, גם הם לא נמצאים הרבה מתחת לאגוזים: 52% שומן, ו- 590 קלוריות במאה גרם.
אמנם האגוזים והשקדים מכילים חומצות שומן רב בלתי רוויות, שהן חיוניות לגוף (כמו "אומגה-3") ואף מפחיתות את שיעור התקפי הלב, וכן יש בהם כמות אדירה של מינרלים כמו סידן וברזל, אך למרות זאת אסור בשום אופן לשכוח, שבהיסח הדעת בכמה דקות של כרסום אגוזים/שקדים אפשר לצרוך כמות קלוריות השווה לזו המומלצת ביום שלם של דיאטת רזון.
לא מתאים לדיאטה
לשומרי המשקל עלול חג זה להזיק במיוחד, אולי יותר מכל חג אחר במשך השנה. הפירות היבשים עתירי הקלוריות (כ-300 קלוריות למאה גרם) והשקדים והאגוזים (מעל 600 קלוריות במאה גרם) - אינם משביעים מאחר שהם קטנים וגם אינם מכילים נוזלים (שתורמים לשובע), ולכן הם מעוררים תאבון.
כל אחד יודע שאי אפשר לאכול שקד אחד - וזהו. ברגע שמתחילים, היד מעבירה את הפירות והשקדים לפה באופן כמעט אוטומטי, לעיתים עד שנגמרת תכולת הקערה. מאחר שאפשר להמשיך בהתעסקות זו מספר דקות מבלי להרגיש, ותוך כדי שיחה, ניתן לצרוך, גם מבלי להרגיש ומבלי לשבוע - כמות גדולה מאוד של קלוריות, לעיתים כמות המספיקה ליום שלם של דיאטה.
בניגוד לסופגנייה שכבר מאחורינו ולאוזן המן שעוד לפנינו, שאותם אוכלים במנות מדודות, קשה לספור את כמות הקלוריות שאכלנו בנשנוש מקערה צבעונית של פירות יבשים ואגוזים. להלן כמה נתונים שיעזרו למי שבכל זאת ירצה לספור:
שקד אחד: 7-10 קלוריות
משמש אחד: 20-30 קלוריות
תאנה אחת: 50-70 קלוריות
שזיף אחד: 20-40 קלוריות
כפית צימוקים: 30 קלוריות
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לעמוד הפייסבוק של תכנית חיסכון