י', כיום בת 30, חשה כבר בשנות חייה הראשונות חולשה בפלג גופה השמאלי. מאוחר יותר, אחרי שהחלה לצלוע, קבעו הרופאים כי היא סובלת משיתוק מוחי קל. במשך שנים הלך מצבה והחמיר - עד כדי שבגיל 18 חלה הידרדרות דראסטית בבריאותה. אחרי שנפגעה קלות בתאונת דרכים היא הובהלה לסדרה של בדיקות רפואיות - שם נחרדו הרופאים לגלות כי אותו "שיתוק מוחי" לא היה אלא ציסטה מולדת בצווארה - שבמרוצת השנים התפשטה לאורך עמוד השדרה וגרמה לניוונו.
בית המשפט קבע כי האבחנה השגויה היא שהביאה את י' למצב העגום שעמו היא מתמודדת כיום, כסובלת מ-100% נכות ומשותקת בידיה וברגליה. לפי הפסיקה, אם היו הרופאים מבררים כראוי את הסיבה שבעטיה החלו קשייה המוטוריים - היו מגבלותיה של י' פחותות בהרבה - בשיעור של 30% בלבד.
ב-2005, ארבע שנים אחרי גילוי הגורם האמיתי לנכות, הגישה י' תביעה נגד בית החולים "ברזילי" שבאשקלון ונגד קופת חולים כללית. בשל מורכבותו הרבה של התיק, נמשכו הדיונים בו ממש עד החודש - אז הכריע בית המשפט המחוזי בבאר שבע כי המדינה, כמפעילת בית החולים והקופה, יפצו את י' על רשלנותם שהובילה לפגיעה הקשה בה.
העומס על המערכת רק מגדיל את הסיכויים
בהכרעה, שניתנה לפני כשבועיים, הוחלט כי קופת החולים והמדינה ישלמו לי' כ-130,000 שקלים בשלב הראשוני - כשגובה הפיצוי המלא ייקבע מאוחר יותר. עו"ד עדי ניב-יגודה, מומחה למשפט רפואי ויועץ בנושאים רפואיים-משפטיים, הסביר כי "במקרה זה, על אף שהנורות האדומות דלקו לאורך שנים ארוכות, היו הרופאים 'נעולים' על אבחנה שגויה - מה שהסיח את דעתם מהבעיה העיקרית והאמיתית".
עו"ד ניב-יגודה הזהיר גם כי העומס הכבד על מערכת הרפואה רק מגביר את הסיכויים למצבים שבהם יסתמכו בבתי החולים על הנחות יסוד שגויות - והרות גורל. "לא אחת הופכים אילוצי המערכת את הרופאים לשבויים באבחנה שגויה, תוך הסתמכות על קביעות או בדיקות רפואיות שנעשו על ידי אחרים", הוא הסביר - והדגיש: "עם זאת, מצופה מן הרופא להיות ער לתסמינים רפואיים שאינם מתיישבים עם האבחנה - ועל כן, להרהר בה ולערער עליה".