ארגון המדינות המפותחות בעולם, ה-OECD, מפרסם מגוון נתונים הקשורים למערכות הבריאות של 34 המדינות החברות בארגון, ומאפשר להשוות את מערכת הבריאות בישראל לזו של שאר המדינות המפותחות בעולם. המסקנה: יש במה להתגאות, אך גם יש במה להשתפר.
בכל המדינות קיים שיפור בתוחלת החיים, וכאן יש לישראל במה להתגאות במיוחד - תוחלת החיים בישראל היא החמישית מכל המדינות החברות, 79.5 שנים לגברים ו-83.5 שנים לנשים. מקדימות את ישראל יפן, שוויץ, ספרד ואיטליה. תוחלת החיים הנמוכה ביותר מבין מדינות ה-OECD היא בטורקיה, 73.8 שנים בממוצע.
מספר המיטות לאשפוז בישראל עומד רק על שתי מיטות לכל 1000 תושבים, נמוך בהרבה מממוצע ה-OECD שעומד על שלושמיטות וחצי ל-1000 איש. בישראל גם השהייה באשפוז נמוכה יחסית לשאר מדינות הארגון - 4.5 ימים בישראל לעומת 7.2 ימים בשאר המדינות בממוצע. גם ההוצאה לבריאות לאדם בישראל נמוכה ב-30% מהממוצע במדינות ה-OECD. גם אחוז ההוצאה לבריאות ממקור ציבורי (ולא פרטי) נמוך יחסית בישראל, ועומד על 58% לעומת 72% בממוצע של שאר מדינות הארגון.
יותר רזים מהאמריקנים, יותר שמנים מהקוריאנים
השמנת יתר, שנחשבת "המגפה של המאה ה-21", זוכה גם היא לביטוי בנתונים. בישראל 14% אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת מוגדרים כסובלים מהשמנת יתר, אחוז נמוך יותר מהממוצע של 17% במדינות ה-OECD. השיעור הגבוה ביותר הוא בארה"ב, שם לא פחות מ-34% מהאוכלוסייה (אחד מכל שלושה בוגרים) סובל מהשמנת יתר. השיעור הנמוך ביותר, 4%, קיים בקוריאה הדרומית.
שיעור הפטירה אצל ישראלים שהגיעו לבית החולים לאחר התקפי לב עומד על 4.6 אחוזים, גבוה במקצת ממוצע ה-OECD שעומד על 4.3%. גם שיעור האישפוזים בעקבות אסתמה גבוה יותר בישראל, ועומד על 68 מאושפזים לכל 100 אלף בוגרים לעומת הממוצע של 52 מאושפזים. שיעור המאושפזים מאסטמה בסלובקיה וארה"ב הוא הגבוה ביותר, ובפורטוגל וקנדה - הנמוך ביותר.