יוצא דופן לראות תמונות של נוף בתולי כזה בשמורת טבע במרכז הארץ. יוצא דופן גם שקבלת הפנים לשמורת הטבע היא חיילים. "זו שמורת טבע לא רשמית ואין לה הגדרה חוקית של שמורת טבע", מספר לנו אלון רוטשילד, רכז תחום מגוון ביולוגי בחברה להגנת הטבע.
סגן אלוף ע' מבסיס פלמחים מחכה לנו בסרבל טיסה ובמשהו שרחוק מאוד ממטוס - אופניים. הוא מספר לנו שחיילים בחלק מימי החינוך מסתובבים בשמורת הטבע שנמצאת בתוך הבסיס ועושים להם הכרה עם ערכי הטבע.
ע' אחראי על השמורה, זו שיש בה כ-2,000 דונם של טבע והיסטוריה. הוא מכניס אותנו למערה עם ציורי קיר שנשתמרו יותר מ-1,500 שנה. לאורך החוף יש מאות חרסים בני אותו גיל.
אין נמרים, אבל יש לטאה שדומה לדרקון
בשמורה הזאת יש דיונת חול עצומה שהחול שלה הגיע כל הדרך מסודן. זה אחד המקומות הבודדים שעוד אפשר להתגלגל במורד הדיונה. יש במקום הזה גרבילים, מריון, נחש חולות, חזירי בר, נמיות, כרוונים, אוח שהוא טורף גדול.
נמרים אין כאן אבל השמועה מספרת על טורף אחר - כוח אפור. לטאה גדולה שמזכירה דרקון קטן. אבל אנחנו מחפשים משהו יותר נחמד, ומוצאים עקבות של צבי ארצישראלי. בקשר מדווחים שבסביבה מסתובבת להקה. אחרי מרדף קצר - התרגשות גדולה, אנחנו רואים אותם. צבאים במרכז הארץ.
אז אם המקום הזה כל כך יפה וכל כך מיוחד - מדוע בסיס פלמחים לא עובר למקום אחר? על כך עונה לנו סגן ע' כי הבסיס כל כך חשוב לביטחון ישראל, כל דקה. אולי הבידוד הביטחוני דווקא סייע ושמר על המקום הזה מפני כרישי נדל"ן, אבל אף אחד לא יכול ליהנות ממנו, חוץ מהחיילים.