בכל יום אתם שומעים את תחזית מזג האוויר ובה לא מעט מונחים שכבר הפכו לחלק מהיום יום של כולנו – סופה, סערה, גשם מקומי, שרב. הם כולם נשמעים אולי ברורים, כי התרגלנו, אבל לחלק מהמונחים המטארולוגים יש הסברים מדוייקים שלא כולם מכירים.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
סופה או סערה? שתי המילים האלה הן הגדרות מטאורולוגיות לעוצמת רוח בסולם בופור. סערה היא רוח בעוצמה של בין 62 ל-88 קמ"ש. סופה מתארת רוחות חזקות יותר - בין 89 ל-120 קמ"ש.
בשיח הישראלי ובתקשורת שתי המילים הללו מתערבבות ומזמן איבדו את הקשר המטאורולוגי. סערה הפכה לביטוי שמייצג מערכת חורפית ממושכת, מרובת משקעים ורוח.
בחיפה רטוב - בקריות שמשי
גשם מקומי זה ביטוי מרגיז כי האמת היא שהוא קצת עושה הנחות לחזאי. אבל המציאות היא שלפעמים הגשמים מגיעים מפוזרים עם הרבה רווחים ולכן קשה לדעת איפה הוא יירד.
כך למשל בימים של גשם מקומי, מי שנמצא בחיפה יכול להירטב בעוד שבקריות תהיה שמש. זאת בניגוד למערכת גשם נרחב שיורד על פני שטח גדול מאוד.
השרב הוא מזג אוויר חם ויבש. אבל לא כל יום חם הוא שרב וזאת משום ששרב בהגדרה הוא מזג אוויר יבש וחם במידה ניכרת מעל הממוצע. בשרב כבד שיעור הלחות נמוך מ-30% והטמפרטורה היומית הממוצעת גבוהה ב-5 מעלות לפחות מהטמפרטורה הממוצעת לחודש. אגב, לשרב אין שום קשר לתופעת החמסין, שהיא למעשה רוחות דרומיות חזקות המנשבות במצרים בעונת האביב.