הביקור האחרון של ענת גוב בחברון היה לפני 16 שנה אחרי רצח רבין, והמחזאית עדנה מזי"א בכלל נמנעה מביקור בעיר האבות. אבל לקראת פתיחת היכל התרבות מחר בקריית ארבע, הן הגיעו היום לביקור בעיר, בכדי להבין על מה מדברים מקרוב.
שתיהן לקחו חלק בסערת "תרבות בשטחים" אחרת, כשהוקם היכל התרבות באריאל. אז זה נגמר בקול ענות חלושה ובחוק החרם, ובסוף כולם עלו על הבמה תחת לחצים שהפעילו מנהלי התיאטראות. בחדרי חדרים היו ביניהם מי שסימנו בשקט שהשלב הבא יהיה היכל תרבות בקריית ארבע. כולם גיחכו אז בזלזול וחשבו שזה לא יכול לקרות, ובטח שלא תוך שנה.
"בכל זאת קריית ארבע היא קצת יותר בעייתית מאריאל", אומרת ענת גוב ומוסיפה: "הרבה אנשים חשבו אז שאריאל היא דקה מכפר סבא, ולא רואים שם פיזית את הפלסטינים מול העיניים. פה זה ממש בתוך העיר, מול העיניים הפלסטיניות, לבוא לכאן ולהציג הצגה זה מאוד בעייתי בעיניי".
"קריית ארבע היא התנחלות קיצונית ואלימה במיוחד"
ערב הפתיחה החגיגית של היכל התרבות, חתמו יותר מ-500 אמנים ואנשי רוח על עצומה שקוראת לא להופיע במקום שהוא בשבילם קו אדום מעבר לקו הירוק.
במכתב שכתבו האמנים שחתמו על העצומה נכתב: "קריית ארבע היא התנחלות קיצונית ואלימה במיוחד, ממנה יצא ברוך גולדשטיין למסע הרצח ההמוני שלו. אנו קוראים למנהלי התיאטראות לקיים את פעילות התיאטראות בתחומי הקו הירוק ובשטחה הריבוני של מדינת ישראל".
כשגוב ומזי"א מגיעות לקבר של ברוך גולשטיין, הן מצטמררות מהעובדה שחרוטות עליו המילים "נקי כפיים". "אני חושבת שאנחנו לא צריכים לשתף פעולה עם ה'נרמול' של הכיבוש, כי בטח שאין שום דבר נורמאלי במה שראינו היום", אומרת ענת גוב ומציינת "זה לא הגיוני בעיניי שהתיאטראות יתעלמו מהתחושות המאוד קשות של העובדים שלהם".
"האלוהים של כולנו נעלם מתוך בושה"
את הביקור יזמו אנשי הארגון "שוברים שתיקה", שראו ברחוב השוהדא בחברון את סמלו של הכיבוש היהודי בעיר. פעם זה היה עורק החיים התוסס של ערביי חברון, וב-11 השנים האחרונות הפך האזור לסטרילי שרק ליהודים מותר להסתובב בו.
"אני חושבת שהאלוהים של כולנו נורא מתבייש, והוא ככל הנראה נעלם מרוב הבושה", קובעת עדנה מזי"א. "אני רוצה שתהיה להם מדינה , ושיחיו בכבוד, בסופו של דבר זה רק לטובתנו, כשלשכן שלך רע גם לך רע, אין מה לעשות", מוסיפה גוב.
כמה דקות לאחר שהגיעו להיכל התרבות בקריית ארבע, הוזעק למקום ראש המועצה מלאכי לוינגר בכדי לקבל את פני האורחות מתל אביב, והוא מזמין אותן לסיור קטן. בכניסה לאולם מול הבמה השנויה במחלוקת, הקונפליקט העתיק ביניהן מתפוצץ.
"יש פה ציבור שמגיע לו מקור תרבות קרוב לבית"
"יש פה ציבור שוחר תרבות, שהנושא קרוב אליו, ומגיע לו שיהיה לו מקור תרבות קרוב לבית", מסביר לוינגר. המחזאיות לא משתכנעות מדבריו המנומסים של ראש המועצה.
בדרך לתל אביב מתקשרות מזי"א וגוב למי שהרים את נס המחאה - השחקן רמי ברוך, אשר הצגת היחיד שלו "פולארד" אמורה לעלות בקרוב על בימת ההיכל החדש.
בזמן הנסיעה המנהל של אחת מהן שולח מסרון ובו הוא מבקש שלא למהר להתבטא בנושא בפומבי. באותו הרגע השתיים חיברו מייל לחברים לתיאטרון וקראו להם לפגישה תכופה בסוף השבוע, מקוות שהפעם ההצגה לא תימשך בכל מחיר.