באחד הבקרים השבוע אביב גפן התעורר ונזכר שדילן הבן שלו לא חגג את ל"ג בעומר כמו שצריך, ובגיל 5 ו-7 חודשים מגיע לבן לחוות עם אבא קומזיץ ראשון. "אלכוהול לא, אני שומע הרבה אנשים שאומרים לי 'אתה נראה לי מסומם, אתה רזה, רואים', דברים איומים - אז לא אני לא נוגע בסמים", מבהיר גפן. "אני אדם מאוד צח, אני יכול לשתות עם חברים פעם בשבוע, או פעם בשבועיים וויסקי. עישנתי ג'וינטים עד גיל 17, וכשחברי הטוב ניר שפילר מת, ועישנתי באותו הערב, קיבלתי פרנויה מפרחים של גראס ואני מאז לא נוגע בזה".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אביב מנפץ לנו כמה סטיגמות רגע לפני יום הולדת 40, ובכלל - גם החיבור בין בישול מכל סוג שהוא לאביב, השחיף הנצחי, לא נשמע אמין. אבל גם הוא, כמו כל דבר אצלו, מתחיל בילדות. "אני מאוד מבין בבישול אבל בגלל מחסור באוכל כשהייתי קטן", הוא מספר, "הוריי היו יותר עסוקים בלהביא חומר מאוכל, אז הייתי רעב הרבה שנים".
אביב גפן מעמיד פנים שהוא לא עושה מזה סיפור - 40 זה רק מספר. אבל במספר הזה, כשמדובר באיש הזה, יש משהו בלתי נתפס. היו ימים שהמדינה לא ידעה איך לאכול אותו - הילד מהמשפחה האליטיסטית שמורד בכל העולם, ומתלבש ככה וצורח - לפעמים הוא נראה באמת סובל ולפעמים היה נדמה שהוא צוחק על כולם. היום הוא לא מתגעגע בכלל. הפריצה המקצועית שלו, זו שהפכה אותו לעד לילד הרע של המוזיקה ולא פעם לסמל של דור שלם, גזלה ממנו את הנעורים. "אני אדם בלי נעורים", אומר גפן. "פספסתי את כל היום, את כל הבחורות, את כל הזיונים, את כל האופנועים, את כל הטיולים לדרום אמריקה, להודו, אני מגיל 16 על הבמות - רץ, כותב, הולך, ננעל פה לשבועות. הייתי בלי נעורים אבל אני עכשיו מדי פעם הולך ונהנה. אני רוצה להיות עדיין ילד".
"לא זוכר כלום עד גיל 12 - כנראה היה לי ממש רע"
כילד הוא ברח למוזיקה מגיל אפס. בגיל שבע כבר כתב שירים ולא שמר אותם. אם לנעורים שלו הוא מתייחס כפספוס, את הילדות שבמושב בית יצחק הוא טוען ששכח לחלוטין. "עברתי טיפול פסיכולוגי לפני זמן לא רב ומה שיצא זה שאני עד גיל 12 לא זוכר כלום", מציין גפן. "עשיתי מחיקה, כנראה היה לי ממש רע".
אז הנה עוד דבר שאביב בקושי זוכר - כשאמא שלו, נורית גפן, חגגה יום הולדת 40, הוא כתב לה שיר וביצע אותו בטלוויזיה. הנטייה אולי לחשוב שאביב מגזים, שהוא נהנה להפריז בילדות הקשה שהייתה לו ולאמץ את תדמית האמן המיוסר. עד ששומעים היום את אמו: "לא היו לו חיים קלים בכלל", מספרת נורית גפן. "הוא גדל בבית שמעשנים בו סמים, בית עם אלכוהוליסט. עשיתי המון טעויות והיה בית מאוד קשה עם שלוש פרידות כשהוא היה קטן. שלוש פרידות, לעזוב בית, לחזור לבית, לעבור בית ומקום, בית ספר, חברים - זה לא קל. הבנתי את זה אחרי כמה שנים טובות שהוא מאוד סבל. גם אמרתי לו שאני עושה טעויות, הודיתי שאני עושה טעויות. אני אמא מתנצלת. כל הזמן רציתי להיות אמא יותר טובה, אבל לא ידעתי איך".
בסוף היא התמסרה לבן שלה ועד הקבר היא נכנסה עבורו בקליפ הבלתי נשכח. היא עודדה את אביב ללכת בעקבות הכישרון שלו ןלפרוץ את כל הגבולות. היום, בגיל 40, הוא לא מתבייש להגיד שהמשפחה מעסיקה אותו יותר מהקריירה.
"עברתי כל כך הרבה דברים - הכל קרה לי"
"אתם לא מבינים כמה דברים לימדתי אותו", אומרת אשתו של אביב, שני פרידן. הזוגיות המיוחדת של השניים, כמעט עשור וחצי ביחד, גם היא אולי תוצר של רצון שלו ללכת הכי רחוק שאפשר ממה שחווה כילד. את רוב היום אביב מבלה סביב הבן שלו דילן, זה מגיע לרמות כאלה שאם אביב טס ליום אחד בלונדון, דילן מגיע איתו.
המורד החדש במשפחה בורח מהמצלמות. ניהלנו איתו משא ומתן, אבל אפילו קטעי וידאו ביתיים שלו הוא לא הסכים לשחרר לכתבה. אחר כך הוא סובל מהצקות בגן, הסבירו אבא ואמא. "דילן עובר עם הפרסום משהו כבד כי הוא הולך ברחוב ומזהים אותו. הוא כבר מוכר, והדבר הראשון שהוא ראה זה לא את אור השמש, אלא את פלאשים הצלמים.
ויש עוד פרק בקריירה של אביב שהיום כמובן אי אפשר להתעלם ממנו - הרגע שבו סמל הרוק שנהנה ללעוג למיינסטרים, התרצה אחר שנים לתחנונים והצטרף לממלכת דה-וויס. "מבחינתי לשבת על הכסא זה מאוד קשה. אני מרגיש חלק מהזמן בוגד בעצמי, כי אני בערוץ 2 בפריים טיים". אין יום שאביב לא שואל את עצמו האם קיבל החלטה נכונה כשהצטרף לדה-וויס, ואין יום שהוא לא משתכנע מחדש שצדק, וודאי תגידו 'בגלל הכסף'. אבל אביב הרגיש שעם ישראל למד להכיר אותו טוב יותר. "מה שקרה בטלוויזיה זה שבפעם הראשונה שראו אותי בלי פילטרים, בלי טקסטים ובלי איפור וכאילו גילו אותי", אומר גפן. "ראו אותי מדבר בלבי, בלי רבין, בלי שמאל או התנחלויות. וזה הדבר הגדול שקרה, עשיתי פיוס עם 60 אחוזים מהעם הזה".
בעוד שבוע, בדיוק ביום שישי, אביב יהיה בן 40. יום קודם לכן הוא יחגוג את המאורע בהופעה בקיסריה ובחצות מכינים לו הפתעה - גם הוא עוד לא יודע מה בדיוק. בינתיים הוא מעביר את הימים האחרונים לפני יום ההולדת הרבה במטבח, קצת בגינה, את השלב הזה בחייו סוף סוף הוא לא יצטרך לשכוח או להדחיק - הפעם הוא באמת מצליח להנות מהחיים. "אני מרגיש שבזמן מגיל 16 עד 40, עברתי כל כך הרבה דברים, הייתי פה וכאן, הכל קרה לי. כאילו יש במאי גדול שיושב בוואן בחוץ ומביים את המצלמות. אני יודע שזה ייכנס עכשיו לארכיון שלכם, אבל אם אני מחר מת אני עברתי מלא".