פרק ראשון - הבנה והבעה (50 נקודות)
שאלה 1
סעיף א
התופעה הרווחת באמצעי התקשורת (טלוויזיה ועיתונות) היא ניסיון לגרום לצופים ולקוראים תגובה רגשית עזה באמצעות העדפה ברורה של סיקור של ה"מרגש" על פני החשוב, על פני התוכן והמשמעות.
סעיף ב
דוגמה המבטאת תופעה זו: תוכנית תחקירים אשר נוטה בעת האחרונה להציב במרכזה יותר כתבות מרגשות, אשר אינן משקפות דווקא הישג עיתונאי, כמו ליווי של ילדים חולים במחלות נדירות.
סעיף ג
שני הגורמים לתופעה זו:
- הצורך להתחרות בכלי תקשורת רבים, אשר חלקם זולים, חינמיים או מיידיים כדוגמת האינטרנט.
- המשבר הכלכלי החמור והמתמשך העובר על תעשיית התקשורת, המעודד מילוי עמודים ודקות בתכנים זולים ככל האפשר.
שאלה 2
סעיף א
הכותבת, נועה ידלין, מסתייגת מהתופעה ואף לועגת לה. לטענתה, תופעה זו שבה ה"מרגש" היא המטרה היחידה בתקשורת, מקשה על ניהול דיון תקשורתי אינטליגנטי בסוגיות שונות. יתרה מכך, מדובר בתופעה אשר מטשטשת את דעתם המושכלת של הקוראים והצופים ומעוורת אותם.
סעיף ב
ארבע דוגמאות לשימוש באמצעים רטוריים
(ישנם במאמר אמצעים רטוריים רבים נוספים. כל אמצעי רטורי שיוצג ויוסבר כראוי - יתקבל).
- חזרות: "'שיר טוב הוא שיר מרגש'. לא מקורי, לא יפה, לא כתוב בכישרון. לא ולא. פשוט ככה: מרגש." החזרה על מילת השלילה "לא" מעצימה את הביקורת של הכותבת כלפי היעדרם של קריטריונים רלוונטיים לבחינת שירים (כגון מקוריות, יופי או כישרון). החזרה מדגישה בפני הקורא את מצב העניינים השלילי.
- שימוש בלשון הגזמה: "המרגש הפך למעין דת מודרנית, אליל המבטל מראש כל סיכוי לדיון רציונלי". המשפט מכיל ביטויים מוקצנים כגון "דת" ו-"אליל", אשר נועדו להעצים את היקפה של התופעה ואת המאפיינים שלה בקרב הציבור, ובכך להגביר את המסר של הכותבת.
- פנייה בגוף שני: "אם תשאלו", "הם ישיבו לכם", "קחו, למשל, את מהדורת החדשות". הפנייה בגוף שני נועדה לייצר קרבה בין הכותבת לבין הקוראים ובכך להגביר את מידת השכנוע של הטקסט ולהעצים את המסר.
- שימוש בשאלה רטורית: "מה הם שיקולי תקציב ומדיניות כלכלית לעומת פרצופו של ילד חולה או רעב?" (פיסקה ח'). באמצעות שאלה רטורית זו הכותבת לועגת לתופעה המדוברת ומחזקת את עמדתה, שכן ברור שפרצוף של ילד חולה או רעב מרגש יותר את הצופים והקוראים, ובכך גורם להסטה של הדיון מן המרכזי אל המקרה האחד, שאינו בהכרח מייצג, ולכך בדיוק מכוונים אנשי תקשורת רבים.
שאלה 3
סעיף א
המילה "מרגש" עברה תהליך לשוני של הרחבת משמעות. בתהליך זה הפכה המילה לשמש תחליף לקשת רחבה של מילים המביעות רגש. הגורם לתהליך הוא השאיפה של הדוברים להשתמש בדרך שתהיה קצרה, אפקטיבית ושאינה דורשת מאמץ כדי להביע את כל הרגשות הללו באמצעות אותה מילה.
סעיף ב
תוצאותיו של התהליך הן שחיקה של המילה ובסופו של דבר גם שחיקה של מה שהיא מייצגת, כלומר של הרגש.
סעיף ג
(דוגמה באמצעות המילה "נורא"): המילה "נורא" במשמעותה המקורית ביטאה בעברה תחושה שלילית, שלא פעם שימשה בהקשר של אסון, ואילו כיום ניתן לשמוע דוברים רבים המשתמשים במילה זו בהקשר חיובי: "אני נורא אוהב אותך", "אני נורא שמחה" וכדומה. כלומר - גם במילה "נורא" חלה הרחבה של המשמעות.
שאלה 4
סעיף א
משמעות הציטוט של הפילוסוף תומס הובס הינה שרגש מוגזם אינו מסייע להבנתם של דברים אלא פוגם ביכולת שלנו להבין אותם.
סעיף ב
דבריו של תומס הובס תומכים בטענת הכותבת.
פרק שני - תחביר (24 נקודות)
שאלה 7 - שאלת חובה
סעיף א
זהו משפט איחוי (מחובר/מאוחה)
איבר א: "במשך ... טעם" - פשוט בעל חלק כולל (לוואי)
איבר ב: "מאזינים ... "אחד" - פשוט בעל חלק כולל (נושא)
סעיף ב
עקב הדחקת אבחנות של סגנון ושל טעם מאזינים וצופים התחילו לבחון את הביצועים באמצעות תבחין אחד.
שאלה 8
סעיף א: משפט מורכב
סעיף ב: אירועים = מושא; מתקבלים על הדעת = נשוא מורחב
סעיף ג: הקשר הלוגי הוא ויתור / הסתייגות. המילים המבטאות קשר זה: 'גם אם'
סעיף ד: אירועים שונים הם לגמרי מתקבלים על הדעת, ולמרות זאת התקשורת מכתירה אותם כ"יד הגורל".
שאלה 9
סעיף א
בהתאם:
השגיאה: חשיבות של התאורה הוא 50% (תיקון: חשיבותה ... היא)
השגיאה: לא מספיק רק המוזיקה (תיקון: לא מספיקה רק המוזיקה)
ביידוע:
השגיאה: חשיבות של התאורה (תיקון: החשיבות של התאורה)
השגיאה: מוזיקה הנכונה (תיקון: המוזיקה הנכונה)
השגיאה: הגשר תאורה (תיקון: גשר התאורה)
במילות קישור/שעבוד:
השגיאה: בכדי ל.. (תיקון: כדי ל..)
השגיאה: איפה ש.. (תיקון: היכן ש.. / במקום ש..)
השגיאה: שהכול מתחבר יחד (תיקון: כשהכול מתחבר יחד)
סעיף ב'(1)
1) נשוא
2) מושא
3) לוואי
4) נשוא
שאלה 10
סעיף א
(1) הקשר הלוגי במשפט הראשון - ניגוד; הקשר הלוגי במשפט השני - הוספה
סעיף ב
לפניכם מספר אפשרויות לתשובה (תשובה מלאה היא דוגמה אחת מכל סוג)
נשוא פועלי הנושא שלו
לא המציאה הטלוויזיה
בודדה היא (הטלוויזיה)
זיקקה היא (הטלוויזיה)
נשוא שמני הנושא שלו
אחת התופעות התקשורתיות עלייתו
עניינו הם
שאלה 11
סעיף א
(1) המילה "בזכותם" יוצאת דופן בתפקידה התחבירי - תיאור.
(2) התפקיד התחבירי המשותף לשלוש המילים האחרות - מושא.
סעיף ב
"אם השיר 'ריגש אותי' או 'לא ריגש אותי'"
סעיף ג
(1) השופטים נדרשים לשפוט את השירים.
(2) השופטים עוסקים פעם אחר פעם באותה שאלה.
(3) השאלה היא האם השיר "ריגש אותי" או "לא ריגש אותי".
(4) השופטים נמנעים לעתים קרובות ממתן נימוק נוסף.
(5) נימוק נוסף מבוסס על ניסיון מקצועי, כושר אבחנה או ידע.
(6) בזכות ניסיון מקצועי, כושר אבחנה או ידע נבחרו השופטים לתכנית.
פרק שלישי - מערכת הצורות (26 נקודות)
שאלה 12
סעיף א
(1) להלן שורשי המילים
המילה השורש
תּוֹפָעָה יפ"ע
כֻּוְּנוּ כו"נ
יֻגְּשׁוּ נג"ש
מָאוֹר או"ר
הֶעֱצִים עצ"מ
נִסָּיוֹן נס"י/ה
(2) דוגמאות לשם מאותו שורש:
פועל מהרשימה דוגמאות לשם עצם מאותו שורש
- כֻּוְּנוּ - כוונה, כיוון
- יֻגְּשׁוּ - הגשה, מגש, נגיש
- הֶעֱצִים - עוצמה, העצמה, עצם, מעצמה
(3) דוגמאות לפועל מאותו שורש:
שם מהרשימה דוגמאות לפועל מאותו שורש
- תּוֹפָעָה - הופיע
- מָאוֹר - האיר, מואר
- נִסָּיוֹן - ניסה, התנסה, מנוסה
סעיף ב
(1) המילה "תבחין" שייכת לגזרת השלמים
(2) תרמית
שאלה 13
סעיף א
הפועל השורש הבניין
מְיַתֵּר ית"ר פיעל
מְאֻבְזָרִים אבז"ר פועל
נוֹעֲדוּ יע"ד נפעל
נְדוֹנָה די"נ/דו"נ נפעל
סעיף ב
הפועל 'מְיַתֵּר' הוא פועל פעיל, ואילו שלושת הפעלים האחרים הם פעלים סבילים.
סעיף ג
השורש אבז"ר גזור משם העצם אביזר / אבזר (שורש גזור-שם).
סעיף ד
שם עצם: מאזינים, צופים
פועל: הופך, כתוב
שם תואר: מרגש, שונים, יפה
שאלה 14
סעיף א
(1) שורש ובניין של הפעלים המודגשים
הפועל השורש הבניין
הִקְצִינָה קצ"נ הפעיל
נִצְּלָה נצ"ל פיעל
נוֹכַחַת נכ"ח קל
(2) אזמרלדה נִצְּלָה מהתאונה הקשה.
סעיף ב
(1) הצורות הנכונות הן 2, 3 ו-6
(2) להלן הפעלים:
הפועל השורש הבניין
מְרוֹמָם רו"מ פועל
הִשׁתַּנָּה שנ"י/ה התפעל
מְדֻכָּא דכ"א פועל
(3) מרומָם = צורת הפועל בבניין פועל בגזרת ע"ו היא פולַל
השתנָה = סיומת של עבר נסתר בגזרת נחי ל"י/ל"ה היא בקמץ (צליל A)
מדכָּא = גזרת נחי ל"א נוטה על דרך השלמים, ולכן מְדֻכָּא כמו מְשֻלָּם
שאלה 15
סעיף א
(1) מיון לפי דרך תצורה
הלחם בסיסים: זַרְקוֹר
שורש במשקל: כִּשָׁרוֹן, תַּמְצִית, מִצְרָךְ
בסיס + צורן סופי: חִנָּמִי, עִתּוֹנוּת
(2) השם הוא 'תמצית'. השורש שלו הוא: מצ"י/ה, והשורש התנייני שנגזר ממנו הוא תמצ"ת
סעיף ב
ניתן למיין לפי שני עקרונות דקדוקיים (שתי התשובות מתקבלות)
על פי חלוקה לחלקי דיבור:
- שם פעולה: מילוי, ליווי
- שם תואר: ראוי, מצוי
על פי גזרה:
- נחי ל"א: מילוי, מצוי
- נחי ל"י/ל"ה: ראוי, ליווי
שאלה 16
סעיף א
שתי קבוצות על פי תפקיד התי"ו:
תי"ו שורשית: תאור, תקין, תשישות
תי"ו מוספית: תלמוד, תגובה, התרחשות
סעיף ב
I - (ניסיון) מקצועי - צורן גזירה (ליצירת שם תואר)
II - מקצועי (כעיתונאי) - צורן נטייה (שייכות)
סעיף ג
(1) מילוי הטבלה
השורש שם פעולה בבניין הפעיל שם פעולה בבניין קל שם פעולה בבניין פיעל
שא"ל השאלה שאילה
יד"ע הודעה יידוע
(2) השאלה = נתינת משהו למישהו (לזמן מוגבל); שאילה = לקיחת משהו ממישהו (לזמן מוגבל)
רוצים לקבל עדכונים על פתרון בחינות הבגרות הבאות? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
למידע נוסף וייעוץ מקצועי - ביה"ס "לחמן בגרות ופסיכומטרי" www.lachman.co.il, לחמן בפייסבוק