סא"ל יובל וגנר הוא אדם יוצא דופן. טייס מסוקים שנפצע בתאונה מבצעית ונשאר משותק ומרותק לכיסא גלגלים. מאז התאונה, הוא הציב לעצמו מטרה חדשה לחיים: לחשוף את הקשיים של הנכים בישראל ונלחם למען נגישות לכולם. הוא הקים את עמותת 'נגישות ישראל' שנלחמת את המלחמה של הנכים לחיות חיים נורמליים בארץ.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"למרות שהתאונה קרתה לי במסוק הזה ואני צריך לראות אותו מבחוץ, אני עדיין אוהב את המסוק הזה", אומר הטייס שאיבד את היכולת ללכת בגלל תאונת מסוק לפני 26 שנים. הם המריאו מפלמחים לרמת הגולן במה שהיה אמור להיות טיסת אימון שגרתית. בלי התרעה נשבר המוט מתחת לרוטור, המסוק צלל לקרקע ולשניים לא היה סיכוי להיחלץ בשלום.
"אני מוצא את עצמי לא רואה, לא מרגיש כלום, בקושי נושם", משחזר וגנר שנפצע קשה מאוד. הטייס השני, מפקד הטייסת סא"ל בר-אור נהרג. צווארו של וגנר נשבר בהתרסקות, והוא נשאר אחרי התאונה משותק כמעט לחלוטין. אחרי חודשי שיקום ארוכים הוצע לו להשתלב לתפקידי מטה בחיל האוויר. אמנם בפלמחים נעשו ההתאמות הדרושות כדי לקבל אותו על כיסא גלגלים, מה שאי אפשר להגיד על המקומות מחוץ לבסיס.
70% מהעסקים אינם נגישים לבעלי מוגבלויות
"אני לא יכול לעשות את הדברים הכי בסיסיים עם הילדים שלי", אומר וגנר. "לא יכול להיות שמדינת ישראל חיה עם זה בשלום. לא יכול להיות שעם הנכות יהיה לי 'בונוס' של מעצר בית. זה לא נכון וזה לא בסדר". וגנר החליט להילחם על הנגישות לאנשים עם מוגבלויות. העמותה שייסד מקיימת סדנאות שבהן המשתתפים מזדהים עם הקושי, אבל ההזדהות לא משנה את המצב: 70% מהעסקים בישראל אינם נגישים לבעלי כיסאות גלגלים.
לפני כל יציאה לשטח צריך לעשות מודיעין. איפה אפשר לחנות, היכן יש גישה לנכים. העמותה מנסה לשכנע שלאפשר לבעלי מוגבלות נגישות לכל מקום זה לא רק חשוב מוסרית, אלא עם 1.4 מיליון בעלי מוגבלויות בישראל - מדובר בהשקעה מניבה שממנה כל הצדדים מרוויחים. שיתופי הפעולה בין נציגי העמותה לעסקים הם מוצלחים אך בודדים, ורובם יושבים כאיים בלב מקומות שאינם נגישים. "כולה מדרגה אחת, זה ההבדל בין להגיע לבין לא להגיע", אומר וגנר.
השינוי לא יכול להגיע מהכנסת או מהממשלה, אלא מבעלי העסקים והרשויות המקומיות שאחראיות למדרכות, לכבישים ולכניסות לעסקים - מקומות המכשול העיקריים. הרצון הטוב של כולם הוא המבחן של כולנו.