המחאה החברתית שהוציאה עשרות אלפי אזרחים לרחובות, הייתה המפגן הדמוקרטי הגדול ביותר שנראה במדינת ישראל, ולמרות זאת 70% מהאזרחים מרגישים כי אין בכוחם להשפיע על מדיניות הממשלה - כך עולה מנתונים שהציג היום "המכון הישראלי לדמוקרטיה" בדוח שהוגש לנשיא המדינה שמעון פרס.
נתוני המדד מתחברים לסיבה שהחלה את המאבק, ומגלים כי רוב הנשאלים מאמינים שסיכוייהם להגיע להישגים בתחומי הדיור והתעסוקה נמוכים מאלה של הוריהם בעבר: 57% מהנשאלים מרגישים כך היום, לעומת 45% שנשאלו לפני המאבק החברתי. מהמדד עולה גם רצון לסדר יום חדש והוא מראה ירידה חדה בתמיכת הציבור בחיזוק הכוח הצבאי של ישראל, מ-27% ל40%.
האזרח הישראלי מתעניין בפוליטיקה (76.8%), אך לא מאמין לפוליטיקאים: שני שליש מהציבור מסכימים עם הקביעה שרוב חברי הכנסת אינם ממלאים את תפקידם כראוי, נתון שמצטרף לכך שכ-70% מהציבור סבור שהפוליטיקאים דואגים בעיקר לאינטרסים שלהם, ו-43.1% ממנו חושב גם שכדי להגיע לצמרת הפוליטית בישראל צריך להיות מושחת.
התמיכה בצה"ל עולה עם הגיל
ממצא מעניין שעולה מהמדד הוא שלמרות האמון הכולל הגבוה בצה"ל, ככל שגיל המרואיינים צעיר יותר, כך מידת האמון בצבא נמוכה יותר: רק 74.6% מהצעירים נותנים אמון בצבא, לעומת 84.8% מגילאי הביניים ו-93.2% מהמבוגרים.
לצד המחאה החברתית, המדד מגלה עלייה באמון הציבור כמעט בכל המוסדות ונושאי התפקידים. יחד עם זאת, האמון במוסדות העיקריים של הדמוקרטיה: המפלגות, הכנסת והממשלה, היה רחוק מלהשביע רצון. הנשיא פרס, שקיבל את הדוח, גילה כי תמיכת הציבור בו עלתה ב-10% בשנה האחרונה, וזכה לאמון של 77.8% מהציבור. את רשימת המוסדות סגרו המפלגות עם 35.6% תמיכה בלבד.
שליש מהציבור: ערביי ישראל - אינם נחשבים ישראלים
נתוני המדד מגלים שכשליש מהציבור היהודי אינו רואה באזרחים הערבים "ישראלים". נתון מעניין שעומד בסתירה לגילוי האחרון הוא שרוב הציבור היהודי (52%) דוחה את הטענה שהערבים בישראל מקופחים. רוב הנשאלים ציינו כי בתאם לעמדה זו, יש צורך ברוב יהודי בקבלת החלטות גורליות בנושאים של שלום וביטחון ואפילו בנושאים חברתיים-כלכליים ובנושאים של שיטת הממשל (69.5%).
על רקע הניסיון להכרה במדינה פלסטינית עצמאית, עולה כי 82.3% מהציבור גאה להיות ישראלי. בעניין האזרחים הערבים עולה כי מחצית מהם גאים בישראליותם. ועם כל חוסר שביעות הרצון שעולה מן הסקר, מתברר כי 78% משוכנעים ברצונם לחיות בישראל בטווח הארוך, ואחוז דומה מזדהה עם המדינה ועם בעיותיה.
מדד הדמוקרטיה, נערך מדי שנה על ידי צוות מרכז גוטמן לסקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בניסיון לצייר תמונה מפורטת של עמדות הציבור הישראלי בכל הנוגע לשיטת השלטון, תפקוד המערכת הפוליטית, נבחרי הציבור והערכים הדמוקרטיים המרכזיים. הנתונים נאספו בחודש מרץ 2011, לפני פרוץ המחאה החברתית, על ידי מכון דחף בראשות ד"ר מינה צמח, והוא מהווה מדגם מייצג ארצי של אזרחי ישראל המבוגרים, מגיל 18 ומעלה. סך הכול נאספו נתונים מ-1,200 מרואיינים.