אז איך הייתה הבגרות בלשון? תוכלו לבדוק מיד עם הצעת הבגרות של מורי קידום. המורה דפנה עמית מצוות המורים של קידום שפתר את הבחינה, מסרה שהבחינה בלשון א' היתה הוגנת ושהבחינה בלשון ב' הכילה שלושה קטעים והצריכה מהתלמידים מיזוג של שלושה קטעים, מה שהקשה עליהם ביותר.
שאלה 1:
הבעיה: פגיעה חמורה בעולם החי
ארבעה מתוך הגורמים הבאים:
• גידול במספר התושבים
• התרחבות הבנייה
• פיתוח מואץ בחקלאות בתעשייה ובתחבורה
• תופעת הצייד הבלתי מבוקר
• הדברה כימית
פתרונות
• פעילות הארגונים הירוקים
• השבה לטבע של מיני בעלי חיים שנכחדו מן הארץ
שאלה 2:
אלה (שורה 20)= גידול עצום במספר התושבים, התרחבות הבנייה ופיתוח מואץ בחקלאות, בתעשייה ובתחבורה.
באלה (שורה 25) = גופים ירוקים רבים
להקריבם (שורה 35) = הטבע והסביבה
שאלה 3:
א. ניתן לשלב את טקסט 2 אחרי שורה 29 בטקסט 1 (אין צורך בנימוק)
ב. הקשר הלוגי בין שני הטקסטים הוא של הכללה ודוגמה.
שאלה 4:
א. הרעיון הוא שמגוון הצמחים בישראל מאוים.
ב. התשובה הנכונה : בישראל יש מגוון גדול של מיני צמחים (התשובה השלישית)
שאלה 5:
א. שניים מהגורמים הבאים:
• חובבי הטבע
• חוק גנים לאומיים
• מסרים של מערכת החינוך
ב. תשובות שונות יתקבלו . להלן אפשרויות בנקודות:
• חקיקה נוקשה יותר וענישה בהתאם
• חיזוק המסר במערכת החינוך
• ניצול המדיום התקשורתי
• פעילות של ארגונים ירוקים
• פעילויות של יחידים להעלאת מודעות
פרק שני -אוצר המילים והמשמעים
שאלה 7:
א. תכליתן- מתאימה משמעות 2
תכלית- מתאימה משמעות4
ב. התשובה הנכונה- שונה לחלוטין (התשובה השנייה)
שאלה 8:
א. דוגמאות לשדה סמנטי של הרס (צריך רק שתיים) : להקריבם , נכחדו, נפגעו, הכחדה , נעלמו, מועטים, אבד וכלה
דוגמאות לשדה סמנטי של שיקום והצלה (צריך רק שתיים): להציל, להגן, לשמור, למנוע, להתעשת, הצלה, שמירה , ישרוד, גן עדן , נפלאה, ישרוד
ב. השימוש בשדה סמנטי של הרס ופגיעה גדול יותר בטקסט מספר 1כי נכון לעכשיו מצב ההרס באזור הוא רחב מאד ואין בפעולות ההצלה די.
שאלה 9
(1) המשמעות המשותפת היא סכנה
(2) אפשר תשובות שונות. תלוי בטיב הנימוק. האדום הוא צבע ידוע ומקובל המסמן סכנה גבול וכדומה כמו למשל תמרור עצור. אפשרות נוספות האדום קשור לדם , והדם נקשר לסכנה.
שאלה 10:
א. (1)ניתן להמיר את פסימית, במעציבה, עגומה , מדכאת, מדכדכת (יש אפשרויות נוספות)
(2) את פרה ורבה ניתן להחליף בהתרבה , גדל , התרחב , התעצם (יש אפשרויות נוספות)
ב. תשובה נכונה: הציבור יתקשה מאד לקיים את החוק
שאלה 11:
מילה המנוגדת לאחידות היא מגוון והיא מופיעה בשורה 5
המילה המנוגדת למילה דל היא עתיר בשורה 12
שאלה 12:
א. - ארבע מאות וארבעה עשר
- ארבעה.
- שישה עשר
ב. - לקראת
- בהם
פרק שלישי- תחביר ומערכת הצורות
שאלה 13:
א. 1. בגלל המאבק של אנשי החברה להגנת הטבע נחקק בשנת 1963 חוק הגנים הלאומיים- משפט פשוט.
2. חברי הכנסת טענו שהחוק לא יועיל (פסוקית משלימת פועל)
3. איבר א'- אנשי החינוך קלטו את המסר.
איבר ב'- הם העבירו אותו לילדים.
ב. המאבק- משלים פועל
חוק- נושא
לילדים- משלים פועל
שאלה 14:
א. I הקשר הלוגי- הסתייגות
II הקשר הלוגי- תנאי
ב. שיטתה של מדינת ישראל קטן, עם זאת היא עשירה במיני צמחים.
ג. התמונה הפסימית מדאיגה מאוד, ולכן חינוך הדור לשמירה על הטבע היא משימה דחופה.
שאלה 15:
א. משפטI נשוא: נכחדו נושא: מינים
נשוא: נפגעו נושא: מינים
משפט II נשוא: טפסנו נושא: טפסנו (אנחנו)
נשוא: ראינו נושא: ראינו (אנחנו)
משפט III נשוא: תמונת גן עדן נושא: התמונה
נשוא: הציג נושא: טריסטראם
ב. חוקר שביקר בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה19 תיאר את עולם החי של ישראל בדיוק מוחלט.
שאלה 16:
א. (1) משפט מחובר (איחוי)
(2) ויתור
(3) טבע- משלים פועל
טבע- נושא
ב. (1) I האירוסים הם פרחים מוגנים.
III מבצעי ההשבה לטבע יקרים מאוד.
(2) משפט מספר I: נשוא- פרחים ; נושא- האירוסים
משפט מספר II:נשוא- יקרים ; נושא- מבצעי
שאלה 17:
הפועל השורש הבניין שם הפועל שם פעולה
מצגת י.צ.ג הופעל
משתבשת ש.ב.ש התפעל להשתבש
מדרדר ד.ר.ד.ר התפעל להתדרדר הדרדרות
יבצעו ב.צ.ע פועל
תתנו נ.ת.נ קל נתינה
יסכים ס.כ.מ הפעיל להסכים הסכמה
שאלה 18
א. פעלים פעילים- נפעל, נטפס, נכנסה.
פעלים סבילים- יוכרזו, ישמרו, נכחד.
ב. נכחד- נפעל- נו"ן הבניין של נפעל.
נפעל- נו"ן מוספית לציון זמן העתיד (אית"ן)
ג. תפקיד הה"א בפועל הרסנו- שורשית
תפקיד הה"א בפועל הצלנו- מוספית/ תחילית של בנין הפעיל
הצעת פתרון- בחינת הבגרות בלשון
קיץ 2014- שאלון ב'
הצעת הפתרון נכתבה על-ידי דפנה עמית ועודד גולדפרב,
מורים בבתי הספר של קידום.
פרק ראשון- הבנה והבעה
שאלה 1:
א. הנושא המשותף למאמרים הוא ירידה בבחירה במדעי הרוח כמסלול לימודים אקדמי.
ב. המשפט נמצא בפסקה א': "הנורמה שרווחה בעבר בחברה הישראלית והדגישה את ערך ההשכלה בקביעת מעמדו של משלח היד-נחלשה. בד בבד הנורמה המדגישה את התגמול התחזקה. "
שאלה 2:
א.
תבחינים מאמר 1 מאמר 2 מאמר 3
טענת הכותב העתקה מן הטופס למדעי הרוח יש חשיבות בהנחלת הנכסים הרוחניים של עם חברה וקהילה ובשימורם. תלונות הסטודנטים למדעי הרוח על שכרם היא אשמתם שכן זאת בחירה מודעת בתחום שאין בצידו שכר.
נימוק אחד עובדים שהשכלתם היא במדעי הרוח הם בעלי עומק רעיוני, בעלי ידע בשפות ובעלי תפיסת עולם מורכבת המאפשרת לאדם להתנהל ב"כפר הגלובלי" וליצור קשרים בין תרבותיים. למדעי הרוח יש תפקיד חשוב בפיתוח חשיבה חדשנית, יצירתית, ביקורתית וקוראת תיגר המבטיחה את החיוניות של כל המדעים ושומרת עליהם מפני שביעות רצון עצמי ומפני התנוונות.
או
מדעי הרוח מקנים ללומד את היכולת לשאול שאלות , לסטות מן התלם , לקרוא טקסטים, לא טכנית ולא מכנית, אלא מתוך משמעות והקשר.
או
מדעי הרוח מקנים את היכולת להפוך מידע לידע
או
לימודי ספרות, היסטוריה או פילוסופיה מפתחים את הספקנות ואת הדמיון היצירתי
או
בלעדי מדעי הרוח העולם נשאר מוגבל וקפוא
או
מנהלי חברות ועסקים הפנימו את הרעיון שהכשרה במדעי הרוח מעצימה את עובדי החברה ופותחת לפניהם אופקים חדשים
או
האומנות היא מקור שאפשר ללמוד ממנו לא מעט דברים כמו יזמות , חדשנות, דרכים לנהל אנשים שקשה לנהלם והסתגלות לשווקים חדשים העתקה מן הטופס
המלצה אחת לחייב בראשית הדרך האקדמית תשתית של השכלה הומניסטית כללית העתקה מהבחינה ללמוד מראש מקצועות נדרשים שבצידם שכר גבוה.
ב. ממאמר מספר 1 ומאמר מספר 2 עולה כי יש לטפח את לימודי מדעי הרוח בשל תרומתם הרבה, ואילו ממאמר מספר 3 עולה כי הפרט צריך לפנות למקצועות מבוקשים שערך התגמול (שכר) שלהם גבוה.
שאלה 3
א. המשפט אינו טענת נגד , אלא להפך הוא נועד לחזק את דברי הכותבת.בפסקה זאת הכותבת מראה כי בגרמניה ההשקעה בלימודי מדעי הרוח (השקעה שמנוגדת להפרטה) מבטאת הכרה בחשיבות מדעי הרוח. היא רואה בירידת מעמדם של מדעי הרוח "בעיה חמורה" שהיא תוצאה של ההפרטה. כמו כן היא מסבירה כי הפיחות במדעי הרוח ייצר פער תרבותי גדול בן אנשי עסקים וממשל בישראל לבין אנשי עסקים וממשל באירופה - דבר המסכן את ישראל.
ב. הפרכה
בסיום המאמר נאמר "יש לחדש מחדש את האמירה שהחזקנו בה עד כה "אם אי אפשר לחשב זה לא נחשב" . במקומה הייתי מציע את האמירה "אם זה לא חושב זה לא נחשב". הכותב למעשה מפריך את טענת כותב המאמר השלישי. בעיני כותב המאמר השלישי מה שניתן לחישוב (הכוונה לשכר גבוה) אינו בעל חשיבות, ואילו כותב המאמר השני טוען שמי שלא חושב (אנשים ללא השכלה של מדעי הרוח) הם לא נחשבים היום בחלק ממקומות העבודה המחפשים בוגרי המדעי הרוח בגלל התרומה הרבה שלהם.
שאלה 4
מאמר א':
יש מספר תשובות אפשריות :
הכותב מציין כי בעיית הפיחות במדעי הרוח היא בעיה חמורה (פסקה ו) בפסקה ג הוא מתאר את המצב " תופעה חמורה". בפסקה ו הוא מזהיר שהתופעה "מסוכנת מאד מבחינתנו" . בפסקה ה כשאר הוא מתאר תהליך דומה בארה"ב הוא מתאר את לומדי מדעי הרוח כ"בעלי מיומנויות וכישורים חברתיים ותרבותיים חיוניים. בסוף הפסקה מתוארים הסטודנטים כ"בעלי עומק רעיוני.. בעלי תפיסת עולם מורכבת המאשרת להתנהל בכפר הגלובלי וליצור קשרים בין תרבותיים.
מאמר ב':
אפשרויות שונות:
למדעי הרוח יש תפקיד חשוב
נאמר על מדעי הרוח: חשיבה יצירתית ביקורתית וקוראת תיגר , מבטיחה חיוניות , שומרת עליהם , יכולת להפוך מידע לידע.
דמיון יצירתי
הכשרה במדעי הרוח מעצימה את עובדי החברה
פותחת לפני עובדי החברה אופקים חדשים.
עוהדים במדעי הרוח הם מקור ללמידה של יזמות חדשנות...
יכולת להפוך מידע לידע.
מאמר ג':
אפשרויות שונות:
תיאוריו של הכותב את בוגרי מדעי הרוח
הסתכלו במראה . שם תראו את האשם
בחרו ללמוד משהו "כייפי" שקל ללמוד
יבואו בטענות רק אל עצמם.
התמרמרות מתמשכת.
למדו "מה שבא להם"
פרק שני- תחביר
שאלה 7
א. I- משפט מורכב
II- משפט איחוי
III- משפט פשוט בעל חלקים כוללים
IV- משפט איחוי
-I כאשר המדינה הצעירה חיפשה את זהותה ואת שורשיה- פסוקית תיאור (זמן).
II- ולכן
IV- ו' החיבור.
ב. את זהותה ואת שורשיה- מושא כולל
בהיסטוריה יהודית ובמקרא- לוואי כולל
ג. קיימות אפשרויות שונות:
- מפני שהמדינה היהודית חיפשה את זהותה ואת שורשיה, נהרו עשרות סטודנטים לשיעורים בהיסטוריה יהודית ובמקרא. (המרה למורכב)
- המדינה היהודית הצעירה חיפשה את זהותה ואת שורשיה, ולכן נהרו עשרות סטודנטים לשיעורים בהיסטוריה יהודית ובמקרא. (המרה למורכב)
- בשל החיפוש של המדינה הצעירה אחר זהותה ושורשיה נהרו עשרות סטודנטים לשיעורים בהיסטוריה יהודית ובמקרא. (המרה לפשוט)
שאלה 8
א. שתי הפסוקיות הן פסוקית לוואי.
ב. הנורמה נחלשה.
הנורמה התחזקה.
ג. הפסוקיות מרחיבות את המידע שניתן על שם העצם ועדיין משאירות אותו בתוך משפט אחד.
ד. אי אפשר להשתמש במילית השעבוד ה (ה' הזיקה) כדי לפתוח את הפסוקית במשפט I מפני ש- ה' הזיקה מופיעה רק לפני פועל בזמן הווה, ואילו הפועל במשפט I- הדגישה- הוא פועל בזמן עבר (אי אפשר לומר "ההדגשה").
ה. הקשר הלוגי הוא עימות והשוואה: הנורמה שהדגישה את ערך ההשכלה בקביעת מעמדו של משלח היד נחלשה, ואילו/ אולם/ לעומת זאת- הנורמה המדגישה את התגמול הכלכלי- התחזקה.
שאלה 9
א. I- מי שלומד הנדסה, מדעי המחשב או מנהל עסקים, משתכר שכר גבוה.
II- מי שרוצה ללמוד את כתבי אפלטון, רשאי כמובן לעשות זאת.
ב. התפקיד התחבירי המשותף לשתי הפסוקיות הוא נושא (פסוקית נושא)
ג. הכותב משתמש בדגם זה של פסוקית מפני שדגם זה מאפשר התייחסות לכלל הלומדים וכל אחד יכול לראות את עצמו כאילו היה הנושא של המשפט.
ד. 1. המשפט מספר IV יש פסוקית נושא כמו במשפטים I ו- II.
2. התפקיד התחבירי הוא פסוקית תיאור (זמן/תנאי).
שאלה 10
א. 1. חלה הדרדרות דומה במצב הפקולטות למדעי הרוח בארצות הברית.
2. חברות עסקיות גדולות החלו לחפש עובדים חדשים בוגרי אוניברסיטאות, בעלי השכלה עיונית רחבה בתחום מדעי הרוח.
3. הדרדרות במצב הפקולטות למדעי הרוח בארצות הברית נבלמה בסוף שנות השמונים של המאה העשרים.
ב. משפט מורכב:
מפני שחברות עסקיות גדולות החלו לחפש עובדים חדשים בוגרי אוניברסיטאות, בעלי השכלה עיונית רחבה בתחום מדעי הרוח, נבלמה ההידרדרות במצב הפקולטות למדעי הרוח בארצות הברית בסוף שנות השמונים של המאה ה20.
משפט מחובר:
חברות עסקיות גדולות החלו לחפש עובדים חדשים בוגרי אוניברסיטאות, בעלי השכלה עיונית רחבה בתחום מדעי הרוח, ולכן נבלמה ההידרדרות במצב הפקולטות למדעי הרוח בארצות הברית בסוף שנות השמונים של המאה ה20.
משפט פשוט:
הידרדרות דומה במצב הפקולטות למדעי הרוח בארצות הברית נבלמה הודות לחיפוש עובדים חדשים בוגרי אוניברסיטאות בעלי השכלה עיונית רחבה בתחום מדעי הרוח ע"י חברות עסקיות גדולות.
שאלה 11
א. (1) הסוג התחבירי המשותף הוא משפט מורכב.
(2) התפקיד התחבירי המשותף הוא תמורה.
(3) הכותבים משתמשים בתמורה כדי לתת מידע נוסף על השם או כדי להסביר אותו.
ב. (1) I הביטוי המכליל- כלים
II הביטוי המכליל- שני גורמים.
(2) הביטוי המכליל- נושא.
פרק שלישי-מערכת הצורות
שאלה 12
א. 1. בקוש- גזרת השלמים
2. שם הפועל- להבין ; שם פעולה- הבנה.
3. שם הפעולה- בקוש ; שם פועל- לבקש.
4. הפועל חשים יוצא דופן מבחינת הבניין. בניינו- קל (פעל).
ב. הפעלים דומים בזמן (הווה) ובבניין (הפעיל).
הפעלים שונים בגוף (נסתרים / נסתר) ובשרש (ר.ש.י/ה / ר.ש.מ)
שאלה 13
א. 1. הפועל מובילים- גזרת נפ"י/ו.
2. הגזרה המשותפת לשאר הפעלים- נל"י/ה.
ב. התפעל- התפנו, משתנה
הפעיל- מובילים, מקנים, השותה.
פיעל- לשנות
פעל (קל)- לסטות, עולים.
ג. משתנה- ש.נ.י/ה
השותה- ש.ו.י/ה.
שאלה 14
א. 1. נשאב- בנין קל (פעל)
2. הבניין המשותף לשאר הפעלים = נפעל
3. נשאב- האות נו"ן מציין מוספית לזמן עתיד (אות אית"ן)
נבלמה- האות נו"ן מוספית לציון בניין נפעל (תחילית הבניין).
ב. 1. קפוא
שרש -ק.פ.א
בניין- פעל (קל)
גוף- יחיד (נסתר)
2. אם לא תכבו את המזגן אני אקפא.
3. קרוי, מצוי.
שאלה 15
א. 1. גזרת נפי"ו- מוסד, מידע, מולדת.
גזרת נע"ו/י- משימה, מקום.
גזרת השלמים- משיכה, ממשלה, מגזר.
2. מילים שיש בהן מ"מ שרשית: משימה (ש.י.מ) , מקום (ק.ו.מ), משיכה (מ.ש.כ), ממשלה (מ.ש.ל)
3. משקל מקטל- מוסד, מקום, מגזר.
ב. המילים ברשימה שבסעיף א' נוצרו בדרך של שרש ומשקל, והמילה מדיניות נוצרה בדרך של בסיס +צורן סופי.
שאלה 16
א. 1. הדרדרות
2. שם עצם מופשט
ב. 1. שרש ומשקל- כלכלה, תקשורת, מקרא.
בסיס+ צוקן סופי- חשבונאות, בלשנות, רוקחות.
2. מנהל- שרש ומשקל
צבורי- בסיס צבור +צורן סופי Xי
3. בקרת- שרש ומשקל
בקרת+ Xי- בסיס+ צורן סופי Xי
בקרתי/ת- בקרתי+ צורן סופי X/ית.