הבוקר מתפרסם דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת", המציג ממצאים שקשה להאמין שהם כל כך נפוצים במדינת ישראל. הדוח מתעד אלפי משפחות בישראל שלא יכולות להרשות לעצמן לקנות מוצרי מזון, לרכוש מוצרי בריאות או לממן חינוך הולם לילדיהם. האוכלוסייה הענייה חולה יותר ומשכילה פחות, ורוב הישראלים חושבים כי הפערים החברתיים צריך להיות הדבר החשוב ביותר בבחירות הקרובות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"הדו"ח מבקש להמחיש את הפן האישי והפיזי של העוני והעניים ומשקף את המצב העדכני בשטח בשנת 2012. מטרתו, לפנות לציבור הרחב ולחשוף אותו בדרך הישירה ביותר לעובדה שהעוני המצוי ברוב שכבות האוכלוסייה, מהווה בעיה אקוטית בחברה הישראלית, ושעלינו לפעול כדי לשנות את המצב", נמסר מהעמותה.
הדוח נערך באמצעות מדגם מייצג של עשרות אלפי משפחות נזקקות המקבלות סיוע מעמותות המזון והם נערכו על ידי מחלקת המחקר של ארגון לתת, בשיתוף מנהלי עמותות ובסיוע מכון דחף ומכון סמית. "אנו פונים לכל המפלגות המרכזיות המתמודדות לכנסת ה-19, להצהיר מה התכנית שלהן לצמצום העוני ולהתחייב על יעד לפתרון הבעיה", אומר מנכ"ל העמותה ערן וינטרוב.
הדוח מציג מספרים מדאיגים מאוד. מחצית מהילדים הקטינים במשפחות הנזקקות נאלצים ללכת לעבוד - עלייה של 31% בהשוואה לשנה שעברה. 21% מנתמכי הסיוע נאלצו להוציא את ילדיהם לפנימייה בשל המצוקה הכלכלית, עליה בשיעור של 23% ביחס ל-2011. 10% מקרב הילדים למשפחות הנתמכות קיבצו נדבות במהלך השנה האחרונה, בשל המצוקה הכלכלית בביתם.
81% בגיל התעסוקה אך רק 42% מהם עובדים
21% מקרב המשפחות הנזקקות דיווחו כי בכדי להצליח לרכוש מוצרי מזון בסיסיים, הם נדרשים לוותר על השכלה ראויה לילדיהם, לעומת 8% בלבד מקרב הציבור הרחב. 69% מקרב נתמכי הסיוע דיווחו כי ילדיהם לא השתתפו בפעילויות חברתיות בביה"ס לעומת 75% ב-2011. ל-62% מהילדים היו חסרים ספרים וציוד לימודי, בהשוואה ל-70% בשנה שעברה. על אף השיעורים הגבוהים, נתונים אלה משקפים הטבה מסוימת בנגישות הילדים לשירותי החינוך הבסיסיים.
ל-46% מהילדים אין נגישות לחוגים ושיעורים פרטיים לטובת עזרה והתקדמות בהישגים לימודיים ואישיים. הוריהם דיווחו כי זה הדבר שחסר להם ביותר. 18% מהילדים הקטינים נשרו מהלימודים לטובת עבודה כדי לסייע בפרנסת המשפחות.
בתחום התעסוקה, 53% מקרב המובטלים דיווחו כי אינם מוצאים עבודה בשל בעיות ומגבלות בריאותיות, רק 3% העידו כי לא משתלם להם לעבוד. ממוצע השכר חודשי ממקום העבודה בקרב נתמכי הסיוע עומד על 3,390 שקלים, כשליש מהשכר הממוצע במשק. מחצית מרוויחים בין 2,000 שקלים ל- 4,000 שקלים בחודש.
77% מקרב נתמכי הסיוע לא עברו הכשרה מקצועית ו/או תעסוקתית. 81% מקרב נתמכי הסיוע הינם בגיל העבודה, אך מתוכם רק 42% עובדים. ישנה עלייה מתמשכת בקרב מובטלים מעל שלוש שנים (73%) ב 2012, לעומת 69% ב-2011 ו-61% ב-2010.
מחצית קונים פחות מוצרי מזון
יוקר המחיה פוגע קשות באיכות החיים של הנזקקים. רק 4% מהקשישים מדווחים כי הקצבה מאפשרת להם קיום בכבוד. 54% מנתמכי הסיוע דיווחו כי חלה הרעה במצבם הכלכלי בשנה האחרונה, עליה בשיעור של 20% ביחס ל-2011. 30% מהציבור הרחב דיווח כי מצבו הכלכלי הורע בשנה האחרונה, מגמה זהה לשנת 2011. 70% מתוכם דיווחו כי הסיבה העיקרית להרעה נעוצה בעלייה בהוצאות משק הבית, 9% דיווחו כי הסיבה הינה פיטורין ו-5% דיווחו כי ההרעה קשורה להרחבת המשפחה.
הנתון המדאיג ביותר הוא ש-95% מהנתמכים נאלצים לוותר על שירותים חיוניים ומוצרים בסיסיים, מתוכם כשליש באופן קבוע. מחצית (52%) מהציבור נאלצו השנה לקנות פחות מוצרי מזון בשל הרעה במצבם הכלכלי. 15% החלו לעבוד בעבודה נוספת או שינו את מקום עבודתם כדי להגדיל את ההכנסה. 18% מהציבור הרחב לקח הלוואה מהבנק כדי להתמודד עם המצוקה הכלכלית.
39% מקרב הציבור הרחב דיווחו, כי הגזירות הכלכליות והתייקרות המחירים במהלך 2012, אילצו אותם לצמצם למינימום את פעילויות ההעשרה והפנאי להם ולילדיהם. 72% מנתמכי הסיוע עלולים להיוותר ללא קורת גג במידה ולא יוכלו לממן את תשלומי הדירה עקב הרעה במצבם הכלכלי. רבע (26%) מקרב נתמכי הסיוע ייאלצו להתגורר ברחוב במידה וייאלצו לפנות את דירתם.
62% לא יכולים לשלם עבור שירותי בריאות לילדיהם
72% מנתמכי הסיוע עלולים להיוותר ללא קורת גג במידה ולא יוכלו לממן את תשלומי הדירה עקב הרעה במצבם הכלכלי. רבע (26%) מקרב נתמכי הסיוע ייאלצו להתגורר ברחוב במידה וייאלצו לפנות את דירתם. 6% דיווחו כי נאלצו לעבור דירה כדי להתמודד עם המצוקה. המחקר מגלה ממצאים יוצאי דופן על סביבת המגורים. 47% ציינו כי יש תאורה מרכזית בסביבת מגוריהם. רק מהנתמכים דיווחו כי קיימת תחבורה ציבורית לנקודות מרכזיות בסביבת מגוריהם. ל-74% אין מרכז קניות גדול בסביבת המגורים ול-95% אין בית קולנוע.
תחום הבריאות הוא אחד המרכזיים בקרב עניי ישראל. 27% מנתמכי הסיוע דיווחו כי הגורם העיקרי למצוקתם הכלכלית הוא מצבם הבריאותי, נתון המשקף עליה חדה בשיעור של 170% ביחס ל-2011. למעלה משליש מנתמכי הסיוע הם חולים כרוניים ובעלי נכויות. 60% מנתמכי הסיוע זקוקים לשירותים רפואיים ותרופות מרשם על בסיס קבוע. 63% דיווחו כי אינם יכולים לשלם עבור שירותים הנדרשים לטובת שמירה על מצב בריאותי תקין.
אחד הממצאים המדאיגים ביותר הוא ש-62% מקרב ההורים אינם יכולים לשלם על תרופות ושירותי בריאות עבור ילדיהם הזקוקים לכך. כ-29% מקרב המשפחות הנזקקות דיווחו כי עליהם לוותר על רכישת תרופות ושירותי בריאות כדי להצליח לרכוש מוצרי מזון בסיסיים, לעומת 6% בלבד מקרב הציבור הרחב.
27% מהילדים נותרים רעבים ימים שלמים
נתון מזעזע הוא ש-27% מהילדים חוו ימים שלמים ללא אוכל בשנה האחרונה. עלייה בשיעור של 28.5% משנת 2011, בה חמישית (21%) דיווחו כי ילדיהם נותרו רעבים ימים שלמים ללא אוכל. כמו כן, שני שליש (67%) מנתמכי הסיוע הבוגרים דיווחו כי בשנה האחרונה קרה שלא אכלו יום שלם בשל המצוקה. רק ל- 28% מקרב המשפחות נתמכות הסיוע יש מנת חלבון בתפריט היומי, לעומת 83% מהציבור הרחב. 12% תלויים בסיוע כמקור היחיד שממנו הם מקבלים מזון.
27% מקרב נתמכי הסיוע דיווחו כי במידה ולא היו מקבלים סיוע מעמותה, הם היו נאלצים להישאר רעבים. 73% מנתמכי הסיוע נאלצים לבחור בין רכישת מוצרי מזון לבין תשלומים על צרכים בסיסיים אחרים. שליש (27%) מתוכם נאלצים לבצע וויתורים באופן קבוע. כרבע מהציבור הרחב דיווח כי הגזירות הכלכליות והתייקרות המחירים במהלך 2012, אילצה אותם לצרוך פחות מוצרי מזון בסיסיים הדרושים למשפחתם.
רוב הציבור (69%) סבור כי הבעיה הדחופה ביותר לטיפול היא העוני והפערים החברתיים. בעיית החינוך נתפסת כבעיה שנייה בדחיפות לטיפול (61%) והביטחון רק שלישית בחשיבותה (44%). 63% מקרב הציבור הרחב סבור כי ראש הממשלה לא פועל כלל לטובת צמצום בעיית העוני בישראל. רק 12% סבורים כי הוא פועל במידה רבה.
61% מהציבור הרחב סבורים כי לא קיימת תכנית ממשלתית לצמצום העוני ו-45% מהם חושבים שהסיבה לכך טמונה באינטרסים פוליטיים, עליה בשיעור 31% בהשוואה ל-2011 (36%). 37% מציינים כי הסיבה נעוצה בסדרי עדיפויות אחרים, 26% בחוסר אכפתיות ו-22% בניתוק מהעם. 75% מהציבור הרחב מאמין כי קריסה כלכלית-חברתית מאיימת על ישראל יותר מהאיום האיראני.