מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם הבוקר את דוח מצב המדינה לשנת 2013. הדוח בחן את הבעיות הכלכליות והחברתיות בישראל תוך השוואה למדינות מפותחות אחרות בעולם, וממנו עולה תמונת מצב מדאיגה בנושא הפערים הכלכליים והתעסוקה במגזר החרדי. הדוח בחן גם את השתלבות הנשים בשוק העבודה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
על פי הנתונים, בעשור האחרון עלה באופן חד מספר החרדים שסיימו בית ספר יסודי בלבד, או אפילו פחות מכך - 30% מהאוכלוסייה לפני 10 שנים ו-50% מהגברים החרדים כיום. בעוד פחות חרדים לומדים בתיכונים, יותר ויותר לומדים בישיבות גבוהות. מגמה זו של ירידה בהשכלה בהשוואה לדור ההורים הפוכה לעולם המערבי.
ב-80% מהזוגות הנשואים במגזר החרדי אין תואר אקדמי לאף אחד מבני הזוג. רק ב-5% ממשקי הבית יש לשני בני הזוג תואר אקדמי - והכנסתם גבוהה פי 2.5 מזו של משפחה חרדית שבה לשני ההורים אין תואר. ההכנסה הממוצעת של גברים חרדים בעלי תואר היא 13,565 שקלים, לעומת 7,580 שקלים בקרב חרדים ללא תואר אקדמי.
את התופעה המדאיגה מסבירים במרכז טאוב לא באפליית החרדים על ידי מעסיקים כפי שטוענים במגזר וגם לא באידיאולוגיה של התכנסות כפי שמאשימים גורמים שונים בחברה החילונית, אלא במחסור בכלים להשתלבות בשוק העבודה ובמיעוט אפשרויות הפתוחות בפני החרדים.
נהוג אמנם להשוות בין מצבם של המגזר הערבי והמגזר החרדי, אך בדוח מציינים כי מצבם שונה זה מזה. החרדים העניים נוטים להסתמך על הוריהם, ואילו הערבים העניים נעזרים בילדיהם - מה שמעיד על כך שהחרדים הם עניים חדשים, ואילו הערבים סובלים ממצוקה ארוכת שנים.
20% ויתרו על מזון מסיבות כלכליות
מהדוח עולה כי פערי ההכנסות בתוך מעמד הביניים הישראלי הם הגבוהים ביותר מכל מדינות המערב: הכנסות האחוזון ה-75 בישראל גבוהות פי 2.8 מההכנסות של האחוזון ה-25. היעילות של מערכות הרווחה והמס בהקטנת ממדי העוני היא הנמוכה ביותר מבין המדינות המפותחות, אפילו יותר מזו של ארצות הברית הידועה בכלכלתה הליברלית.
לפני כשנה וחצי הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בניכוי המגזרים החרדי והערבי מצבם של אזרחי ישראל טוב. על פי הדוח, גם ללא מגזרים אלה, שיעור העוני בהכנסות כלכליות, כלומר לפני תשלום מסים וקבלת קצבאות, גבוה - 29%. העוני בקרב ילדים בישראל, לאחר תשלומי רווחה ומסים, הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח - שליש מהילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני. נתון מעודד הוא הירידה המתמשכת באבטלה, שהיא מהנמוכות במערב.
העוני בישראל גורם למצוקה חומרית אצל משפחות רבות, ולא רק בשכבות החלשות ביותר אלא גם במעמד הביניים. 34% מהישראלים ויתרו על חימום או קירור הדירה בשל מצוקה. כמו כן, 20% ויתרו על מזון, ו13% ויתרו על חשמל או טלפון מאלו שנזקקו לשירותים רפואיים, כמעט 40% ויתרו על טיפולי שיניים משיקולים כלכליים, ו-15% ויתרו על תרופות.
הדוח בחן גם את השתתפותן של הנשים בשוק העבודה בישראל, והוא מצביע על מגמת שיפור. קרוב למחצית מהנשים העובדות בישראל הן אקדמאיות, לעומת 22% בלבד ב-1980. גם שכרן של הנשים, משכילות ולא משכילות, עלה בצורה משמעותית, אם כי הפער ביניהן גדל מ-80% ל-118%. כמו כן, קיים פער גדול בין נשים במגזר היהודי שרובן עובדות, לבין המגזר הערבי שם עובדות רק 24% מהנשים.
