308,335 סטודנטים יחזרו ביום ראשון הקרוב לספסל הלימודים, עם פתיחתה של שנת הלימודים האקדמית החדשה. 236,770 סטודנטים ילמדו השנה לתואר ראשון ב-66 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ. כ-60,000 נוספים ילמדו לתואר שני ולמעלה מעשרת אלפים ילמדו לתואר שלישי.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
66% מהסטודנטים לתואר ראשון צפויים ללמוד במכללות - חלקן באחריות אקדמית של האוניברסיטאות, ו-34% הנותרים ילמדו בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות. במהלך שני העשורים האחרונים גדל מספר הלומדים לתואר ראשון ביותר מפי 3 ומספרם הגיע בשנה שעברה ל-190,810.
גידול זה הביא לעלייה הדרגתית ועקבית בחלקם של הסטודנטים שלמדו לתואר ראשון במכללות האקדמיות, ובתשס"ט חצה לראשונה חלקם של הסטודנטים שלמדו במכללות האקדמיות (כולל המסלולים האקדמיים באחריות אוניברסיטאית) את ה-50%. במקביל ממשיך לרדת חלקם של הלומדים בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות, שבתשע"ג הגיע ל-34.7%.
כ-60,580 סטודנטים צפויים להתחיל השנה את לימודי שנה א' באחד המוסדות להשכלה גבוהה, גידול של 2.2% בלבד יחסית לתשע"ג. על פי ההערכות, מספר הסטודנטים החדשים באוניברסיטאות ינוע השנה סביב 22,700, בדומה לתשע"ג.
יותר סטודנטים במכללות, פחות באוניברסיטאות
אשתקד למדו באוניברסיטאות 124,960 סטודנטים בלבד - זאת לעומת 125,570 בתשע"ב. מספרם של הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות היה במגמת עלייה מתמדת מאז קום המדינה. תשע"ג היא השנה התשיעית ברציפות בה יורד מספרם של הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות ומספרם הגיע ל - 74,000 סטודנטים בתשע"ג לעומת שיא של 78,715 סטודנטים לפני תשע שנים. עיקר הירידה התרכזה בקרב הלומדים בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות. לעומת זאת, מספר הלומדים בתארים מתקדמים נשאר יציב ובתשע"ג עמד על 39,090 בתואר שני ו-10,655 בתואר שלישי.
להבדיל מן המגמה שאפיינה את מספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות בשנים האחרונות, המשיך מספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות האקדמיות לגדול בקצב מהיר מאוד ובשנים תשס"ד-תש"ע גדל מספרם ב-8.5% בממוצע לשנה מ-51,000 ל-83,370 לפני 4 שנים. מתחילת העשור הנוכחי, החלה האטה בקצב הגידול גם במכללות האקדמיות ומספר הלומדים בהן לקראת תואר ראשון הגיע בשנה שעברה ל-94,515, גידול של 3.1% בהשוואה לתשע"ב.
ביקוש נמוך ללימודי מדעים, עלייה במספר לומדי מנהל עסקים
מפילוח הנתונים לתואר ראשון על פי מקצועות, עולה כי חלה צניחה בביקוש ללימודי מקצועות בתחום מדעי הרוח: מ-18.5% בתשנ"ז ל-7.5% בלבד מהסטודנטים בשנה שעברה.
גם בתחום המדע חלה ירידה - בשורה לא מעודדת לעתיד, לפחות בכל הנוגע לזכיות ישראליות נוספות בפרסי נובל. 7.5% בלבד פנו ללימודי מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב ב-1997, זאת לעומת 5.7% בלבד בשנה שעברה.
בפיזיקה חלה ירידה של 0.4% בנרשמים, וברפואה ירידה של 0.2%. בביולוגיה לעומת זאת, חלה עלייה של 0.4% בביקוש למקצוע וגם במקצועות העזר הרפואיים: ב-16 השנים האחרונות חלה עלייה של 1.5% במספר הלומדים מקצועות אלה. ירידה חלה גם בפנייה לתחום החינוך והכשרת ההוראה.
עלייה מרשימה נרשמה בפנייה למקצועות הניהול, ההנדסה והאדריכלות. 12.5% מהסטודנטים בחרו ללמוד הנדסה ואדריכלות בתשנ"ז - מספר שגדל ל-17.9% בשנה שעברה. 11.8% מהסטודנטים בחרו ללמוד מנהל עסקים ומדעי הניהול בתשע"ג - זאת לעומת 6.7% בלבד לפני 16 שנים. הביקוש ללימודי משפטים הולך ועולה: מ-6 אחוזים בסוף שנות התשעים ל-8.5% מהסטודנטים בשנה שחלפה.
