ישראלים רבים מפגינים למען זכויות המיעוטים ונגד גירוש הפליטים הזרים מהמדינה, אך מתברר שלא מדובר בקול המרכזי בעם. מבדיקה שערך כתב הרווחה של ידיעות אחרונות דוד רגב עולה הבוקר תמונה עגומה במיוחד שמציגה שנאה נגד כל מי שלא משתייך לזרם ה"מרכזי" - מערבים, דרך חרדים ואפילו עד בעלי מוגבלויות.
ביישוב רמת השבים, הסמוך להוד השרון, מתנהל בתקופה האחרונה מאבק נגד המשפחות החרדיות שעברו לגור במקום. "יש לפעול בכל דרך חוקית נגד התחרדות המקום", קוראות מודעות שהוצבו ביישוב.
חברי "ועד הפעולה נגד התחרדות" מסבירים כי הם חוששים שאותן משפחות חרדיות יהפכו את היישוב לחרדי לכל דבר. "הם הקימו בית כנסת ומרכז לימוד ויש להם אפילו אולפנה לבנות. החשש הגדול הוא מפני התחרדות גדולה", מספר אחד מחברי הוועד ומנסה להצדיק את מעשיו.
"ההתחרדות הגוברת ביישוב שלנו מפריעה לתושבים רבים. אין לנו כל מטרה לפגוע באיש", מסביר יו"ר ועד הפעולה אוריאל פרידמן. "הכל ייעשה בצורה חוקית", הוא מבקש להדגיש, "כי אין לנו מטרה לפגוע באיש, אלא רק לסגור פעילויות שנעשות ביישוב במקומות לא חוקיים".
בבת ים: אין כניסה לערבים
גם בבת ים מרימה הגזענות ראש, וזאת למרות התנגדותו החריפה של ראש העירייה שלמה לחיאני. השבוע יצאו כ-200 פעילים לרחובות והפגינו בקריאה "לא נסכים שערבים ייקחו את בנותינו".
אלו שהסתובבו בעיר בזמן האחרון בוודאי נתקלו בשלטים כגון "לא יתחילו עם אחותי - עושים לזה סוף" ו"שומרים על בת ים יהודית". "מדובר ביוזמה מקומית", אמר בנצי גופשטיין, ממארגני ההפגנה. "לצערנו אנו עדים בבת ים לתופעה של בנות 12-13 שנמצאות בקשר עם ערבים", הוסיף.
בעלי מוגבלויות? אבל לא בחצר האחורית שלנו
במקביל לכך שהמדינה מנסה לעודד שוויוניות ולקדם את זכויות בעלי המוגבלויות, נראה כי דווקא אלו סובלים יותר מכולם מהתנגדות הסביבה אליהם. ארגון "אקים", הפועל למען אנשים עם מוגבלויות, מנהל בשנים האחרונות סדרת מאבקים נגד דיירים המתנגדים לפתיחת מעונות למוגבלים ולאוטיסטים במקומות שונים.
שמה של בת ים עולה פעם נוספת, גם בהקשר הזה, כאשר לפני תקופה לא ארוכה נבנה הוסטל של "אקים" תחת אבטחה כבדה של חברת שמירה, זאת לאחר שתושבי השכונה הרסו מדי לילה את הגדרות שהוצבו שם.
גם בחולון הפגינו תושבים התנגדות אלימה להקמת הוסטל לסובלים מפיגור שכלי - ואף הציתו אותו פעמיים. במקרה הזה הוקם ההוסטל בסופו של דבר, למרות מחאת השכנים, וכיום הם מעידים כי שוררים שם יחסי שכנות טובים.
מאבקים דומים התרחשו גם ברחובות ובהרצליה-פיתוח, שם פעלו תושבים למניעת פתיחתם של מעונות לאנשים עם מוגבלויות, זאת למרות אישור העירייה. במקרה של הרצליה-פיתוח הנושא אף הגיע לפתחו של בית המשפט, שדחה את עתירת התושבים על הסף.
לסיום, אסור לשכוח את חלקם של העובדים הזרים, שהמאבק נגדם תופס כותרות רבות בימים האחרונים. "זאת לא גזענות, זאת מלחמת הישרדות", זעקו השלטים שהונפו בכניסה לשוק התקווה בתל אביב, שם התכנסו אתמול מאוד מתושבי שכונות דרום העיר להפגנה נגד מסתננים מאפריקה.
אוהבים את עצמנו - שונאים את השונה
"החשש לא נובע באמת מירידת ערך הדירות. זה חשש עמוק הרבה יותר. זה פחד עמוק מפני השונה שעלול לפגוע בשלמות של האנשים ולסכן אותם", מסביר פרופ' אריק רימרמן, ראש הקתדרה למדיניות רווחה באוניברסיטת חיפה, ומנסה לפרש את התופעה.
"ברגע שהחלטנו שהגורם הזר שונה מאיתנו, אנחנו עושים לו דמוניזציה. אנשים לא רוצים להתחכך יום יום באדם שיש לו סטריאוטיפ מפחיד ודמוני", מסביר רימרמן. "כך לדוגמה הערבים. יש סטריאוטיפ שהם האויבים והם מלוכלכים ומסוכנים וברגע שמישהו ייתן להם לגור לידו הוא יסכן את עצמו ואת משפחתו", הוא מוסיף.
"הסביבה לא מוכנה לקבל את מה שאינו הזרם המרכזי. למשל, לבוש של חרדים שלא מוכנים לקבל אותו בסביבה הקרובה והופכים אותו לדבר מסוכן ומפחיד", טוען רימרמן. "האמירה שמגורים של זר ושונה בשכונה יורידו את ערך הדירות במקום היא לא מדויקת. החשש נובע ממשהו הרבה יותר עמוק ופסיכולוגי והוא הפחד מהשונה וממה שאינו מושלם", מסכם רימרמן.