בימים שבהם שני שלישים מתושבי מדינת ישראל נמצאים תחת איום הרקטות, מתנדבי קווי הסיוע הנפשי מתמודדים עם עומס עצום של פונים. "אנו מקבלים יותר מ-200 פניות ביום. אני רק מנתקת את הטלפון וכבר מתחילה שיחה חדשה. שיחה רודפת שיחה שרודפת שיחה", מספרת בלהה, מתנדבת בקו הסיוע של עמותת נט"ל.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"תגובות נורמליות למצב לא נורמלי"
ד"ר שולה פיורה היא מנהלת סניף המוקד של ער"ן בבאר שבע ובחדרה. היא החלה את עבודתה בעמותה כמתנדבת במוקד ער"ן בשנת 1999. שולה עברה במסגרת ער"ן את מלחמת לבנון השנייה, עופרת יצוקה ועמוד ענן. מנהלת המוקד מנסה לאפיין את השוני בפונים במהלך צוק איתן: "ההבדל המהותי בין שנים עברו להיום הוא שתושבי עוטף עזה ושדרות כבר כמעט ולא פונים אלינו. למרבה הצער, הם כבר מורגלים למציאות של חיים תחת הרקטות. לעומת זאת מאשדוד, מאשקלון ומבאר שבע אנחנו מקבלים היום את אותן סוג הפניות שהיינו רגילים אליהן מתושבי עוטף עזה לפני מספר שנים. התסמינים הם אותם תסמינים רק מעגל הטראומה הוא שהתרחב".
שולה מסבירה כי הפונים "מתמודדים עם המצב בכך שמדברים אותו. הרצון לפרוק את הטראומה הוא שמביא אנשים להתקשר אלינו. התפקיד שלנו הוא בראש ובראשונה להקשיב להם. להיות להם לכתובת ולומר להם שכל תגובה שלהם היא תגובה נורמלית למצב לא נורמלי. עצם הידיעה הזו לעיתים מספיקה".
מנהלת המוקד מתארת פנייה מהמבצע האחרון שנחרטה אצלה במיוחד: "התקשרה אלינו קשישה ניצולת שואה מגוש דן, שנכנסה לחרדות עקב המצב ושהיא כולה רועדת. לאט לאט היא התחילה לגולל את הסיפור שלה ממלחמת העולם השנייה. היא סיפרה שהיא הייתה פעוטה בת 3 בזמן ההפגזות בברלין וקול האזעקות זה הדבר היחיד שהיא זוכרת מאותה תקופה. אפילו את ההורים שלה שנרצחו בשואה היא לא זוכרת".
לדברי שולה, יללות הסירנות הציפו אצלה את אותן הטראומות. "תוך כדי שהיא מספרת את הסיפור שלה נשמעה אזעקה. הדרכנו אותה להיכנס לממ"ד בזהירות והבטחנו לה שאנחנו מחכים לה על הקו עד שהיא תצא מהמרחב המוגן. כשהיא יצאה היא המשיכה את הסיפור מאיפה שהיא הפסיקה. בסוף השיחה היא אמרה שבחיים היא לא חשבה שהשיחה הזו תעזור לה כפי שהיא עזרה. רק היה צריך להקשיב לה".
הפניות הן אותן פניות, רק השם של המבצע מתחלף
בלהה מתנדבת בקו הסיוע של עמותת נט"ל כבר יותר מארבע שנים, ומטבע הדברים כבר סייעה לפונים רבים בסבבי הסלמה קודמים. בלהה מספרת כי המהות של הפניות היא אותה המהות, רק השמות של המבצעים הם שמתחלפים. "מתקשרים אנשים מכל קשת האוכלוסייה. מילדים ונוער ועד חיילים, הורים ומבוגרים. רק היום קיבלתי שיחה מילד בן 12 ומיד אחר כך התקשרה אישה בשנות ה-70 לחייה. יש אנשים שמתקשרים ממש תוך כדי אזעקה, אחרים פונים לאחר מספר שעות כשהם חשים שהתגובות שלהם לאירועים לא שגרתיות, אז הם אומרים 'טוב, אולי כדאי שאפנה לעזרה'".
בלהה מספרת שיש אנשים שפונים בפעם הראשונה למוקד וגם כאלה שנמצאים איתם בקשר רציף ובימים כאלה הם זקוקים לתמיכה. "לאחרונה התקשרה אישה שליוויתי במהלך מבצע עמוד ענן וביקשה לספר לי איך היא מתמודדת בגבורה עם המצב וכמה היא חזקה. יש פונים שאתה ממש יכול להרגיש את השיפור במצבם תוך כדי השיחה. אנשים מתקשרים בעיצומו של התקף חרדה - מתחילים את השיחה כשהם מתנשפים ובוכים בכי תמרורים ומסיימים אותה בכך שהם רגועים ומודים לנו על העזרה שהענקנו להם".
לפניות לקו הסיוע של עמותת נט"ל 1800-363-363
לפניות לקו הסיוע של עמותת ער"ן 1201