הישגי התלמידים עלו, הפערים החברתיים נשארו: נתוני מיצ"ב לשנת תשע"ג התפרסמו ומצביעים, על פי רוב, על עליות בהישגי התלמידים במבחנים בהשוואה לנתוני תשע"ב, בקרב כלל התלמידים ובכל אחד ממגזרי השפה בנפרד. עם זאת, הנתונים עדיין מצביעים על פערים לימודיים בכל המבחנים ובכל השנים. על פי הנתונים, ככל שהרקע החברתי-כלכלי של התלמיד גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בכיתות ה', בשנה"ל תשע"ג, בהשוואה לתשע"ב, הישגי התלמידים גבוהים יותר במדע וטכנולוגיה (עלייה של 14 נק'), במתמטיקה (עלייה של 7 נק') ובשפת-אם ערבית (עלייה של 14 נק'). ההישגים באנגלית דומים לשנה שעברה, ונמוכים יותר בשפת-אם עברית (ירידה של 7 נק').
בכיתות ח', בשנה"ל תשע"ג, בהשוואה לתשע"ב, הישגי התלמידים גבוהים יותר בכל תחומי הדעת, למעט שפת-אם עברית: במדע וטכנולוגיה (עלייה של 20 נק'), במתמטיקה (עלייה של 18 נק'), באנגלית (עלייה של 6 נק') ובשפת-אם ערבית (עלייה של 13 נק'). במבחן בשפת-אם עברית ההישגים דומים להישגים שנרשמו בשנה קודמת.
לאורך השנים תשס"ז ואילך , נצפו בכל המקצועות ודרגות הכיתה עליות מצטברות קלות עד גדולות מאד בהישגי התלמידים, בקרב כלל התלמידים ובכל אחד ממגזרי השפה בנפרד. במיוחד, במבחן במדע וטכנולוגיה לכיתות ח' ניכרת מגמה עקבית של עלייה בהישגים לאורך השנים, בסך הכול ההישגים עלו במידה רבה מאד (עלייה של 59 נק' בהשוואה לתשס"ח). גם במבחנים במתמטיקה ושפת-אם ערבית לכיתות ה' נרשמו עליות גדולות מאד בהישגים (במתמטיקה עלייה של 59 נק' בהשוואה לתשס"ז, ובערבית ה' עלייה של 78 נק' בהשוואה לתשס"ז).
מאידך, במבחנים באנגלית ובמתמטיקה לכיתות ח' העליות בהישגים לאורך השנים מתונות מאד (באנגלית ח' עלייה של 17 נק' בהשוואה לתשס"ח, ובמתמטיקה ח' עלייה של 19 נק' בהשוואה לתשס"ח).
במבחני המיצ"ב תשע"ג השתתפו 113,854 תלמידים מ-1,131 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים.
נתוני ה"אקלים": פחות קללות
מנתוני משרד החינוך, ניתן לזהות שיפור ניכר באירועים האלימים בבית הספר: ירידה בתופעות של קללות, ונדליזם וחבורות אלימות בבתי הספר או עלייה בשימוש בתקשוב לצרכי למידה בבתי ספר יסודיים.
בנוסף, יש שיפור קל במדדים של יחסי כבוד, קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים ויחסים חיוביים בין תלמידים לבין עצמם. במדדים אחרים נרשמה יציבות - כמו במדדים של יחסים חיוביים בין בית הספר להורים, מעורבות במקרי אלימות בחט"ב ומוטיבציה של תלמידים ללמידה.
מרבית התלמידים (תשע"ג: 77% מתלמידי ה'-ו', 70% מתלמידי ז'-ט' ו-69% מתלמידי י'-י"א) מדווחים על תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר. מרבית המורים (תשע"ג: 74% ממורי יסודי, 70% ממורי חט"ב ו-73% ממורי חט"ע) מדווחים על רמה גבוהה של שביעות רצון מעבודתם.
פירון החליט: רק מיצ"ב פנימי
פרסום התוצאות מגיע על רקע הודעתו של שר החינוך שי פירון לפני ארבעה חודשים, שלפיה בשנה הקרובה לא ייבחנו תלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים במבחני המיצ"ב החיצוניים - אלא במיצ"ב פנימי בלבד. במקביל, תוקם ועדה מקצועית שתמליץ על מתווה מעודכן למבחני המיצ"ב.
הודעתו של שר החינוך זכתה לתמיכה רחבה גם באופוזיציה, וגם בקרב גורמים במערכת החינוך. יושבת ראש האופוזיציה שלי יחימוביץ' אמרה כי "מבחני המיצ"ב שעבדו את מערכת החינוך לתוך סד שאין דבר בינו ובין תכנים חינוכיים וערכיים". גם שר האוצר יאיר לפיד בירך על ההחלטה שקיבל השר פירון, מספר שתיים במפלגת "יש עתיד". "חינוך אינו עוסק במדידה אלא בלמידה", כתב אז לפיד בעמוד הפייסבוק שלו.
"בשנים האחרונות המיצ"ב הפך לכלי לתחרות בין בתי הספר ובין הרשויות המקומיות, כך שהוא איבד את המשמעות החינוכית והלימודית שלו ובעצם החטיא את המטרה לשמה הוא נועד", אמר בתגובה יוסי וסרמן, המזכיר הכללי של הסתדרות המורים.
אך יש גם כאלה המתנגדים להחלטה, בראשם שר החינוך הקודם גדעון סער שגינה את ההחלטה. בתגובה אמר פירון כי הוא שר החינוך ולא סער, וכי מבחני המיצ"ב "ביזו ילדים". שמשון שושני, שהיה מנכ"ל משרד החינוך בתקופתו של סער במשרד, אמר: "למה לבטל? אין אפשרות לקדם את ההישגים במערכת ולשפר אותם ללא מבחני משוב בשלוש רמות: ברמת הכיתה - מורה תלמידים, ברמת בית הספר - בית הספר ותלמידיו וברמה הארצית".